על פי דיווחים, הנאום של קאסם ג’ומרט טוקאייב, נשיא קזחסטן, בפתיחת המוסד שנקרא “מועצת השלום” של דונלד טראמפ, שנערך ב-19 בפברואר בוושינגטון, לא היה רק אירוע משמעותי בתחום המדיניות החוץ, אלא גם הביא לתגובות ופגיעות פנימיות משמעותיות בקזחסטן.
היוזמות שהוצגו במהלך הכנס כוללות את השתתפות קזחסטן בתהליך השיקום של רצועת עזה, התחייבויות כספיות וכן נכונות לשלוח כוחות שמירה. עם זאת, לאור האתגרים הכלכליים ורפורמות החוקתיות המתרחשות בקזחסטן, חלק ניכר מהציבור שם שואל אם עמדות פעילויות יקרות אלו בתחום המדיניות החוץ הן מוצדקות בתקופה הנוכחית.המועצה החדשה, אשר נחתמה בינואר 2026 בשולי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, מציגה את עצמה כחלופה למוסדות הרב-צדדיים המסורתיים. לפי טראמפ, המוסד החדש לא אמור להסתפק בדיונים על סכסוכים, אלא “כמעט יפקח על האומות המאוחדות כדי לוודא שהן פועלות בהתאם לאינטרסים שלהן”.
הקמת המועצה מתרחשת בזמן של צמצום תקציבים והשעיית סיוע כספי אמריקאי לאומות המאוחדות, וכן בזמן שארצות הברית משאירה מוסדות בינלאומיים רבים. נציגות ארצות הברית בקזחסטן הודיעה כי בישיבה הראשונה של המועצה, תשעה חברים התחייבו להעניק חבילת סיוע של 7 מיליארד דולר לרצועת עזה.למרות זאת, מומחים מציינים כי הסכומים המוצהרים נמוכים בהרבה מהצרכים האמיתיים. לפי הערכות משותפות של האומות המאוחדות, האיחוד האירופי ובנק העולם, שיקום מלא של התשתיות בעזה עשוי לדרוש כ-70 מיליארד דולר. בנוסף, יישום הפרויקטים הללו מסובך על ידי דרישות פוליטיות, כולל פירוק תנועת חמאס, אשר נחשבת לקבוצת טרור על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי.בישיבת וושינגטון, המדינות דוברות הטורקית, קזחסטן, אוזבקיסטן, אזרבייג’ן וטורקיה, פעלו כבלוק גיאופוליטי משולב, אף על פי שלא הוצא שום הודעה רשמית על פעולה משותפת. עבור קזחסטן, ההשתתפות במוסד האמריקאי נראית כצעד נוסף לקידום הדוקטרינה של מדיניות חוץ מרובת פנים, כאשר טוקאייב הביע נכונות לשלוח כוחות רפואיים ונציבי צבא למשימות שמירה בינלאומיות.קזחסטן מנסה לחזק את תדמיתה כ”מעצמה בינוניתבמקביל, אוזבקיסטן, בראשות שוקראט מירזיייב, מגדירה את תפקידה בהתמקדות בפיתוח תשתיות אזרחיות וחברתיות, ומדגישה כי כל מבנה ממשלתי בעזה צריך להתבסס על הסכמת התושבים המקומיים. גישה זו מתאימה למדיניות החוץ של אוזבקיסטן, שמעדיפה אינטראקציות כלכליות וחברתיות על פני התערבויות צבאיות ישירות.אזרבייג’ן, לעומת זאת, לקחה עמדה מחושבת, כשהצטרפה למועצה אך לא התחייבה למימון חבילת הסיוע. היא מציבה גבול ברור בין נוכחות פוליטית להוצאות כספיות, מה שמאפשר לה לשמור על אפשרויות למעורבות בפרויקטים עתידיים ללא התחייבויות כספיות מיידיות.טורקיה מצידה מנסה להציג את עצמה כשחקן מרכזי בסוגיית פלסטין עם נכונות לסייע במגוון תחומים. עם זאת הכוונה האמיתית היא להפעיל את כוחות צבא טורקיים ברצועת עזה אם תתפתח הסכמה בינלאומית. נוכחות המדינות דוברות הטורקית יחד מראה על יצירת ארכיטקטורה חדשה בדיפלומטיה האזורית עם גמישות גבוהה במטרה למקסם את האינטרסים הגיאופוליטיים תחת תכניות חדשות של ארצות הברית באזור המזרח התיכון.
