בניין השגרירות הפלסטינית בטהרן, לפני שנקשר בשמה של “פלסטין\איראן של תקופת השאה לא הייתה עבור ישראל רק שותפה או ידידה רגילה. ישראל, מאז שנותיה הראשונות, התמודדה עם משבר חמור של לגיטימיות, ולא הייתה מדינה ערבית או מוסלמית אחת באזור שהכירה בקיומה. בתנאים הללו, איראן הייתה הזדמנות ייחודית: מדינה לא ערבית, חזקה, עם משאבים נפטיים עצומים, במיקום גיאופוליטי רגיש, ובעיקר, בעלת ברית של ארצות הברית.למרות שאיראן לא הייתה גיאוגרפית שכנה לפלסטין הכבושה, היא נחשבה בעיני הציונים כהזדמנות פז לפרוץ את חומת חוסר הלגיטימיות. נושא זה נמשך עד היום כאחד מהאתגרים המרכזיים במדיניות החוץ של ישראל, והם מנסים לפתור את האתגר הזה באמצעות הסכמים שונים.הקשר עם איראן לא היה מוגבל רק לפריצת חומת הלגיטימיות, אלא הישראלים ראו באיראן הזדמנות גדולה בתחום המסחרי והביטחוני. ישראל זקוקה לנפט של איראן, לשוק שלה, ובעיקר, למיקומה הגיאופוליטי שהפך אותה להזדמנות בטוחה למידע וביטחון.כאשר ישראל הכריזה על קיומה ב-24 במאי 1948, חלפו 7 שנים מאז עלייתו של מוחמד רזא שאה לשלטון. מוחמד רזא היה באותו הזמן מלך צעיר, חסר ניסיון וחלש, וחפץ בקשרים עם ישראל, אך שני אתגרים מרכזיים מנעו ממנו לחשוף את כוונותיו: הראשון היה החשש לעמוד מול העולם האסלאמי והעולם הערבי, והשני היה הפחד מהאווירה האנטי-ישראלית בתוך המדינה.למרות זאת, שלטון השאה החל לקיים קשרים לא רשמיים עם ישראל, תהליך שנקרא “דו-פקטו” – כלומר, בפועל הקשרים קיימים אך הם לא הוכרזו רשמית.הנציגות הישראלית הוקמה בתחילה במקום אחר ולא רשמי; בניין חסר שם ברחוב חאפז. גם כאשר מאוחר יותר הועברה הנציגות לרחוב קח, הכל היה מחושב ומוקפד. לא הונף דגל, לא הוצב שלט, והמילה “שגרירות” לא הוזכרה, מה שהצביע על האווירה השלטת בחברה האיראנית – אווירה שמהשלטון גם חשש.החברה האיראנית, אפילו עשורים לפני הניצחון של המהפכה האסלאמית, לא ראתה בישראל עין טובה. נושא פלסטין היה חשוב לאנשים באיראן, וישראל הייתה בעיניהם סמל לכיבוש ולפגיעות. באצטדיונים, תחרויות ספורט ובכל מקום שבו היה אזכור של ישראל, האווירה האנטי-ישראלית התפרצה.הקשרים הסודיים בין השאה לישראל, שהתקיימו בכל הרמות – כלכליות, ביטחוניות, פוליטיות ואפילו צבאיות – קרסו במהירות לאחר ניצחון המהפכה האסלאמית.ב חודשים שלפני פברואר 1979, נציגי ישראל הבינו במהרה את המתרחש באיראן וידעו שהעלייה של מהפכת איראן תהיה מסוכנת במיוחד עבורם. לכן, הם פעלו במהירות להוציא את אזרחיהם מאיראן לפני אחרים, אפילו לפני האמריקאים.בניין השגרירות הישראלית בטהרן הועבר מיד לאחר ניצחון המהפכה לארגון השחרור הפלסטיני. זה לא היה רק מעבר פשוט של בניין; זו הייתה הצהרה היסטורית סיום של קשר שהחל בשקט אך נעלם במהירות לאחר ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן – אווירה שהבהירה לציונים שאין יותר מקום לישראלים באיראן.
