האסטרטגיה של ישראל ליצירת קרב פנימי נגד איראן

במהלך מלחמת איראן-עיראק ובאירועים האחרונים, לא ראתה פרח פהלוי לנכון לתמוך בגלוי במתקפה על איראן. זאת משום שהדבר היה מנוגד לכל אידיאולוגיה של לאומיות קיצונית שהיו מזוהים עם משפחת פהלוי, ונחשב בעיני רבים כבגידה במולדת.

ההסתייגות שלה מהתמיכה במתקפה מצביעה על דינמיקה מורכבת בין זהות לאומית לבין אסטרטגיות פוליטיות. מדובר בתופעה הממחישה את השפעתם של גורמים חיצוניים על החברה האיראנית, כמו גם את השפעתה של ישראל על הקונפליקטים הפנימיים במדינה.המציאות הזו מעוררת שאלות רבות על תפקידם של מנהיגים לשעבר והשפעתם על דעת הקהל. האם הם יכולים לשמש כגשר בין עמים או שמא הם רק מוסיפים לתסיסה הלאומית? החקירה של הנושאים הללו חיונית להבנת המצב הנוכחי במזרח התיכון.