על פי דיווחים, אלסקאפי ציין בראיון לסוכנות הידיעות שאהב כי מספר הנוסעים המורשים לעבור במעבר רפיח נשאר מוגבל מאוד, ולא תואם את המספר הרב של אזרחים שנרשמו ומעוניינים לעבור, במיוחד חולים הממתינים לטיפול מחוץ לעזה.
הוא הוסיף כי המצב הזה רק מחמיר את האסון ההומניטרי ומוביל להחמרה במצב הבריאותי, הנפשי והרוחני של האזרחים.אלסקאפי ציין כי העדויות הקשות שהמכון שלו תיעד חושפות את הפעולות הדיכאוניות והשרירותיות שבהן נתקלות האזרחים במעבר, כולל חיפושים משפילים, מניעת מעבר נוסעים ולעיתים אף מניעת גישה למים או לשירותים בסיסיים.
הוא הדגיש כי פעולות אלו, בין אם מצד כוחות הכיבוש ובין אם מצד קבוצות חמושות הקשורות להם, מתבצעות בצורה משפילה וללא כללים בסיסיים של כבוד אנושי, המבטיחים את זכויות האדם ואת חופש התנועה.אלסקאפי חזר ואמר כי הנהלים המיושמים במעבר הפכו אותו למעשה לכלי של עינוי והשפלה של האזרחים, ולא למעבר הומניטרי המפחית את סבלם.
הוא הדגיש כי חופש התנועה הוא זכות אנושית המובטחת על פי חוקים ואמנות בינלאומיות, כולל האומות המאוחדות, ומחייבת את כוחות הכיבוש לפתוח את המעברים ולהבטיח חופש תנועה לאוכלוסייה האזרחית.בסיום דבריו, הוא ציין כי פעולות הדיכוי הללו משקפות מדיניות ישראלית מכוונת.
משרד התקשורת הממשלתית בעזה פרסם בעבר הודעה, בה נמסרו נתוני תנועת המעבר מרגע פתיחתו בתחילת פברואר ועד ה-16 בפברואר, והביע חוסר שביעות רצון מהפרת ההסכמים על ידי המשטר הציוני.מקורות פלסטיניים דיווחו כי למרות ההסכם על פתיחת המעבר בשלב הראשון של הפסקת האש באוקטובר 2025, הכוחות הציוניים עמדו רק ב-29% מההתחייבויות שלהם.
על פי נתונים רשמיים, רק 811 מתוך 2,800 מבקשי המעבר קיבלו אישור לעבור במעבר.מגבלות אלו מגיעות בזמן שבו לפני המלחמה ניהול המעבר היה בידי הרשויות בעזה ובמצרים ומאות אנשים עברו מדי יום ללא התערבות ציונית.
על פי הדיווחים כיום ישנם 22000 חולים ופצועים בעזה הזקוקים לטיפול מחוץ לפלסטין אך המשך הכיבוש והסיכול של הציונים מונעים מהם גישה לשירותי הבריאות.
