על פי דיווחים, הקומיקאית הישראלית מציינת כי אם בעבר נושא “הכיבוש” היה המרכזי, כיום המושג “ג’נוסייד” הפך להיות הנושא המרכזי. המונח הזה משקף את תחושות הכאב של רבים מהישראלים לאחר מלחמה ארוכה ומזיקה בעזה.בכתבה נכתב כי המונח “ג’נוסייד” דורש הוכחה משפטית, אך יש המפרשים אותו כסימן לסבלות שנגרמו בעזה, כולל הרג אזרחים, הרס תשתיות, רעב ומחסור במים.על פי הנתונים, כ-78% מהבניינים והמבנים בעזה נהרסו, ויכולת אחסון המים צנחה ב-84%.כמו כן, נמסר כי רוב השטחים החקלאיים באזור נהרסו.ניר חסון, במאמרו ב’הארץ’, מציין כי הפער הערכי בחברה היהודית בישראל, שהיה קיים לפני המלחמה בין תומכי הכיבוש לבין תומכי פתרונות שלום, הפך כיום לפער עמוק יותר. צד אחד רואה בפעולות צבאיות, כולל הרג ומצור, דבר לגיטימי, בעוד שהצד השני רואה בכך דבר בלתי נסבל.לפי הכותב, המחלוקות הללו משפיעות גם על יחסים חברתיים יומיומיים ומקשות על שיח בנושא המלחמה, במיוחד כאשר השימוש במונח “ג’נוסייד” במרחב הציבורי בישראל מלווה ברגישות רבה.על פי ניתוח שפורסם בעיתון ‘הארץ’, מתוך יותר מ-72,000 הרוגים שנרשמו בעזה, כ-17,594 הם ילדים מתחת לגיל 16, מתוכם 3,150 הם תינוקות או ילדים מתחת לגיל שלוש.כמו כן, לפחות 47% מהנפגעים הם נשים, ילדים וקשישים שלא השתתפו בלחימה.הנתונים הללו כך טוען הכותב מעוררים דיון רחב על מהות מלחמת עזה והאחריות כלפי הנפגעים האזרחיים וצפוי שהנושא של כיבוש השטחים הפלסטיניים יחזור למרכז השיח.
