החדשות האחרונות מראות כי השינויים בגדה המערבית מהווים את השינויים הפוליטיים והמשפטיים החשובים ביותר מאז הסכמת אוסלו. ההחלטות של ישראל, החל מהקלות על רכישת קרקעות עבור מתיישבים ועד להעברת סמכויות עירוניות בחברון, אינן רק צעדים אדמיניסטרטיביים, אלא חלק מתהליך ממושך שמטרתו לחזק את הריבונות הישראלית על רוב שטחי הגדה המערבית.
השינויים הללו מתרחשים בזמן שבו, לאחר מבצע “סערת אל-אקצא” ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת עזה, תשומת הלב העולמית מתמקדת בעיקר בעזה, ואילו הגדה המערבית זוכה לפחות תשומת לב. חוסר תשומת הלב הבינלאומית הזה מאפשר לישראל להמשיך בצעדים מבניים שיכולים להביא לתוצאות ארוכות טווח יותר מהשינויים הצבאיים הקצרים.אחד השינויים המרכזיים הוא העברת סמכויות ניהוליות מהצבא לגורמים פוליטיים התומכים בהתיישבות. בהתאם להסכם שנחתם בשנת 2021, סמכויות רבות בתחום התכנון העירוני, הוצאת רישיונות ופיקוח על הבנייה הועברו מגורמי צבאיים לגורמים אזרחיים. שינוי זה מהווה צעד לעבר ניהול קבוע יותר, תוך חיזוק הריבונות הישראלית בגדה המערבית.
מאז 1967, הגדה המערבית הייתה תחת שלטון צבאי מוחלט. אך עם ההעברה ההדרגתית של סמכויות לגורמים אזרחיים, הגבול בין הכיבוש הצבאי לבין הריבונות האזרחית הולך ומטשטש.ההחלטה של הממשלה הישראלית להתחיל בתהליך רישום הקרקעות באזור “ג” מהווה נקודת מפנה. תהליך זה היה עצור מאז 1967, וכעת מתברר כי חלק מהקרקעות באזור זה יירשמו כ”נכסי ישראל” בשנים הקרובות. משמעות הדבר היא כי קרקעות של פלסטינים שלא יוכלו להציג מסמכים רשמיים עשויות להירשם כנכסי ישראל.
אזור “ג” מהווה כ-60% משטח הגדה המערבית, והיה אמור להיות נושא לדיונים סופיים על פי הסכמת אוסלו. אך לאחר שלושה עשורים, לא רק שהמגעים לא הביאו לתוצאה, אלא ישנם צעדים המובילים להפיכת המצב הזמני למציאות קבועה.מבחינת המשפט הבינלאומי, הגדה המערבית נחשבת לאדמה כבושה, והשלטון הכובש אינו רשאי לבצע שינויים מהותיים במשטר הבעלות על הקרקע. עם זאת, ישראל טוענת כי יש לה את הזכות להכריז על שטחים נרחבים כאדמות מדינה או אזורים צבאיים, תוך שימוש בפרשנות מיוחדת לחוקי התקופה העות’מאנית ולמנדט הבריטי. רישום הקרקעות מהווה מעבר מהשליטה המעשית לרמה של חיזוק משפטי, צעד שיהיה קשה מאוד לחזור ממנו.במקביל לתהליך רישום הקרקעות, הוסרו המגבלות על מכירת קרקעות לישראלים. החוקים שהיו בתוקף בתקופת שלטון ירדן, אשר מנעו מכירה של קרקעות לא ערבים ושמרו על פרטי בעלי הקרקעות בסודיות, הוסרו. כתוצאה מכך, ניתנת גישה לשמות ולפרטי בעלי הקרקעות, והדרך לרכישות ישירות או באמצעות מתווכים הפכה לקלה יותר.
בעוד שהפלסטינים מתמודדים עם לחצים כלכליים, מגבלות תנועה וקושי בהשגת רישיונות בנייה, פתיחת שוק הקרקעות עשויה להוביל להעברת בעלות הדרגתית, לא בהכרח דרך החרמות גלויים, אלא באמצעות מנגנונים משפטיים וכלכליים.העיר חברון מהווה דוגמה מובהקת לשינויים הללו. העיר חולקה לשני חלקים מאז 1997, וכעת העברת סמכויות עירוניות באזור מערת המכפלה לניהול אזרחי ישראלי מחלישה את תפקיד העירייה הפלסטינית. מתוכנן להקים גוף עירוני עצמאי שינהל את העניינים של המתיישבים, גוף שלא יהיה תלוי במנגנונים הפלסטיניים.
מבנה זה יוצר מערכת דו-שכבתית: מסגרת משפטית ואדמיניסטרטיבית עבור המתיישבים עם תמיכה מלאה, ומסגרת מצומצמת יותר עבור הפלסטינים. הניסיון בשנים האחרונות הראה כי המגבלות על הוצאת רישיונות בנייה לפלסטינים והרס בתים ללא רישיון, במקביל להתרחבות ההתיישבות, הביאו לשינוי הדרגתי במבנה האנושי של האזור.מה שמתרחש בחברון יכול לשמש דוגמה לשאר האזורים; דוגמה שבה שליטת העיר, השירותים הציבוריים והתכנון המרחבי יוצאים בהדרגה מידי הגורמים הפלסטיניים.
המעבר ההדרגתי של הסמכויות מההרשות הפלסטינית, שנועדה להיות הכנה להקמת מדינה עצמאית, מצמצם את תפקידה. אם השליטה על הקרקע והמשאבים תישאר בידיים ישראליות, המושג ריבונות יהפוך לחסר משמעות.במסגרת זו, הפלסטינים עשויים להחזיק במוסדות אדמיניסטרטיביים ובמסמכי זהות נפרדים, אך לא יהיה להם שלטון אמיתי על הקרקע. מצב זה מהווה סוג של הגדרה מחדש של תפקיד הרשות: גוף אחראי על שירותים וניהול אוכלוסייה, ללא שליטה על קרקע, גבולות ומשאבים.
בזירה הבינלאומית, עדיין מדברים על הקמת מדינת פלסטין ועל הצורך לחזור לשיחות, אך ההכרה במדינת פלסטין על ידי כמה מדינות בשנה האחרונה לא הצליחה לעצור את ההתפתחויות בשטח. הפער בין הדיבור הדיפלומטי לבין המציאות המתרקמת בשטח הולך ומתרקם.אם אזור “גהשינויים בגדה המערבית אינם רק עניין פנימי, אלא יש להם גם השלכות אזוריות. רבים מהתוכניות לנרמול היחסים בין ישראל למדינות ערב קשורות להתקדמות בהקמת מדינת פלסטין. אם תהליך חיזוק הבעלות והתרחבות ההתיישבות יימשך, הלחץ מהציבור במדינות האזור יגדל, והמרחב הפוליטי לשיתוף פעולה יהפוך מצומצם יותר. בסופו של דבר, מה שמתרחש היום בגדה המערבית הוא יותר מסדרת החלטות אדמיניסטרטיביות; תהליך זה יכול לשנות את המשוואה של קרקע ואוכלוסייה כך שהחזרה למסגרת אוסלו או הקמת מדינה פלסטינית עצמאית תהפוך לקשה מאוד. אם תהליך זה יימשך ללא הפרעה, הגדה המערבית תהפוך בהדרגה משטח שנוי במחלוקת לאזור עם ריבונות ישראלית מוחלטת, והסוגיה הפלסטינית תיכנס לשלב מורכב ויקר יותר.עם זאת גורל תהליך זה אינו נחרץ. ההתפתחויות הפוליטיות באזור האחדות הפנימית של הפלסטינים ורמת הפעולה הדיפלומטית של השחקנים הבינלאומיים עשויות להשפיע על העתיד. מה שברור הוא שהשינויים ההדרגתיים בכללי המשחק; שינוי משפטי ואדמיניסטרטיבי שמתרחש בשקט יחסי יוצר מציאות חדשה על הקרקע.
