האסטרטגיה האיראנית במלחמת הנראטיבים נגד טראמפ

המאבק של המאה ה-21 אינו מתנהל רק בזירות צבאיות אלא גם בעולמות הנראטיבים וההבנות הציבוריות. הניסיון הקשה אך חשוב של איראן במלחמה בת 12 הימים לא נבע רק מהנזקים שנגרמו למתקני הגרעין בנצז ופורדו אלא גם מהפגיעה שהסב המשטר הציוני בשיתוף פעולה עם הבית הלבן למערכת קבלת ההחלטות בטהראן.

כעת שמונה חודשים לאחר מכן וושינגטון מתמודדת עם אותה טקטיקה הפעם מצידו של צוות מקבלי ההחלטות האיראניים. כיום המנהיגים האיראנים בהשראת הלקחים מהמלחמה הקודמת מפעילים את אותן שיטות נגד המהנדס הראשי שלה דונלד טראמפ. מומחים מערביים וישראלים סבורים כי איראן עם הידע שנצבר בחודשים האחרונים פועלת במקביל בשדה הקרב ובזירה הפוליטית כדי להגיב בצורה מקיפה על האתגרים שמציבה לה ארצות הברית.

מנהיג המהפכה אייתולה עלי חמינאי שהדגיש תמיד את הצורך להיות ערניים בפני תכסיסי האויב הבין היטב כי מה שקרה ביוני 2025 היה לא רק מתקפה צבאית אלא סוג של “מלחמת רצונות” שבה האויב מנסה ליצור פער בין המישור הדיפלומטי למאבק הפנימי.

במהלך 36 שנות הנהגתו הוא הוכיח יכולת תמרון טקטית בתנאים קשים והפעם הוא מציג את המושג “גמישות גיבורית” שהשתמש בו בעבר כדי להצדיק את המגעים הגרעיניים בצורה חדשה. הפעם הגמישות לא מתבטאת בשולחן המו”מ אלא בניהול המשותף של “איום” ו”הזדמנות”.