בזמן של חוסר ודאות דיפלומטית ותרגילים צבאיים, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הקדיש את נסיעתו לוושינגטון בשבוע, כדי להיפגש ביום רביעי עם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית.
הנסיעה המהירה מתוכננת יום לאחר סיום סבב השיחות הלא ישירות בין איראן לארה”ב בעומאן, ומצביעה על עומק הדאגה של תל אביב מהסכם אפשרי.
הנושא המרכזי של הפגישה הוא השיחות הנוכחיות בין וושינגטון לטהראן, אך מאחוריו מסתתרות מוטיבציות ומטרות מורכבות שעשויות להשפיע על יציבות האזור בעתיד.
בעקבות דברי טראמפ בעומאן, שהביע תמיכה בהסכם שיכלול רק את הסוגיה הגרעינית, קיבלה תל אביב את האות האדום. טראמפ אמר: “כן, יש הסכם שיכול להיות מקובל”. דבריו עוררו דאגה רבה בישראל.מומחים ישראלים כמו דני סיטרינוביץ’ מהמרכז למחקרי ביטחון לאומי טוענים כי ההסכמה של טראמפ עם הדרישה האיראנית להגביל את השיחות רק לסוגיה הגרעינית, צריכה להדאיג את ישראל.
ישראל תמיד הדגישה כי כל הסכם עתידי חייב לכלול שלושה נושאים: גרעיני, טילים ואזורי. משרד נתניהו הצהיר כי “ראש הממשלה מאמין כי השיחות צריכות לכלול הגבלות על הטילים הבליסטיים של איראן והפסקת התמיכה במעגל ההתנגדות באזור”.
הסנריו הראשון: ניסיון למנוע או להרוס כל הסכם
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, אחד המטרות המרכזיות של נתניהו היא לשכנע את טראמפ לא לחתום על הסכם עם איראן, או במקרה של חוסר אפשרות, להרוס הסכם אפשרי.הדאגה נובעת מהאמונה של גורמי ביטחון ומדינה כי כל הסכם, אפילו מוגבל, שיביא לביטול הסנקציות, יאפשר לאיראן לחזק את פרויקטי הצבא והאזור שלה, ובסופו של דבר יהווה איום גדול יותר על ישראל.
דאגה נוספת היא שסכם גרעיני מוגבל, שיטען טראמפ כהצלחה גדולה, יגביל את ישראל בפעולה צבאית חד צדדית נגד מתקני איראן. אם וושינגטון תאשר הסכם כ”שלום אזוריהדרישות כוללות: פירוק מוחלט של התוכנית הגרעינית של איראן, כולל הפסקת כל העשרת אורניום (העשרה של אפס אחוז), הסרת כל החומרים המועשרים ופיקוח בינלאומי קפדני.
הגבלת טווח הטילים הבליסטיים של איראן ל-300 קילומטר (חלק מהדיווחים מצביעים על 300 מייל או כ-500 קילומטר).
הפסקה מוחלטת של התמיכה האיראנית בקבוצות פרוקסי אזוריות כמו חיזבאללה, חמאס וחזבאללה.
חשוב לציין כי איראן דחתה מפורשות כל שיחה על תוכנית הטילים או הפעולות האזוריות שלה. אבאס עיראקי, שר החוץ האיראני, הדגיש כי “העשרת אורניום היא זכות מוחלטת של איראן והנושא של התוכנית הטילית מחוץ לכל שיחה”.הסנריו השלישי: תיאום למתקפה משותפת מפתיעה
למרות שסנריו זה לא מאושר על ידי גורמים רשמיים, יש סימנים לכך שהדאגות של מדינות האזור והמתנגדים למלחמה בארצות הברית גוברות. דיווחים מצביעים על כך, כי מפקד חיל האוויר של צה”ל מלווה את נתניהו בנסיעה זו. נוכחות דמות צבאית בכירה כזו מדגישה את נושא שיתוף המידע והתיאום הצבאי.
מקורות יודעי דבר מסרו לטלגרף כי ישראל, שהייתה זהירה בעבר לגבי מתקפה על איראן, עכשיו מעוניינת שטראמפ יתחיל במתקפות צבאיות. עם זאת, ישנם מכשולים מעשיים רבים בדרך. ניתוחים פנימיים בארצות הברית מראים שטראמפ לא מעוניין להעניק אישור למתקפה, אלא אם כן הוא בטוח שהמבצע יהיה קצר, חד משמעי וללא מעורבות ממושכת.ההערכות הנוכחיות מצביעות על כך שארצות הברית חסרה את המידע הנדרש כדי להנחית “מכה כואבת” תוך מספר ימים; מכה שיכולה להביא לשינוי ממשלה, להשמיד את התוכנית הגרעינית ולנטרל את התשתיות הטיליות של איראן, ומפקדים צבאיים אמריקאיים העריכו בדיווחים שלהם לטראמפ שהסיכוי להשיג מטרות כאלה במתקפה צבאית קרוב לאפס.
בנוסף, מדינות ערב במפרץ, שהן בעלי ברית מרכזיים של טראמפ בתהליך השלום בעזה, לוחצות בחריפות נגד מלחמה עם איראן ומתריעות בפני הבית הלבן על כך. הם מודאגים מהיציבות האזורית ומהפגיעה במאמצים שלהם במהלך התגובה והמתקפות הצבאיות ההדדיות של איראן ומעגל ההתנגדות.
המאזן של טראמפ בין השפעת הלובי הישראלי לבין המציאות האזורית
תוצאת הפגישה הזו תלויה במידה רבה במאזן שטראמפ ישמור בין לחצי הלובי הישראלי, דעות הצוות שלו והמציאות בשטח. נראה כי בתוך ממשלת ארצות הברית קיימת מחלוקת בנושא זה.דיווחים מצביעים על כך כי ג’ארד קושנר וסטיב וויטקף, שהובילו את השיחות בעומאן, נוקטים בגישה מתונה יותר בנושא איראן, בעוד שגורמי הביטחון הישראלים מעדיפים את הגישה הקשה יותר של מרקו רוביו (שר החוץ) ופיט היגסט (שר הביטחון) של ארצות הברית.
מצד שני, איראן ממשיכה להציג את כוחה. גורמים ופקדים בצבא ובמשמרות המהפכה מזהירים כי במקרה של טעות חישוב מצד ארצות הברית או ישראל, הם יכוונו, בנוסף למטרות צבאיות אחרות, את מרכזי האספקה והנמלים החשובים באזור. מתקפה כזו עלולה להשפיע כלכלית על ייצוא הנפט והשוק העולמי.
על פי דעתם של כמה אנליסטים ומומחים מערביים, עם עליית הסיכוי להגיע להסכם בין איראן לארה”ב, הנסיעה הדחופה של בנימין נתניהו לוושינגטון היא תצוגה ברורה של הדאגה העמוקה של מנהיגי ישראל לשינוי אפשרי בעמדת ארצות הברית כלפי איראן. הפגישה הזו אינה פגישה שגרתית, אלא ניסיון של הרגע האחרון לשנות את כיוון השיחות, לפני תחילת סבב שיחות חדש בין איראן לארה”ב.אם כי הסנריו של מתקפה צבאית משותפת בטווח הקצר לא נראה סביר בשל המורכבויות וההתנגדויות האזוריות הפגישה הזו יכולה להשפיע באופן משמעותי על עמדות השיחות של ארצות הברית. הצלחה או כישלון של נתניהו בשכנוע טראמפ לא רק שישפיע על הסיכוי להסכם הגרעיני אלא גם על עתיד היציבות הביטחונית במערב אסיה. האזור עומד שוב על סף תקופה היסטורית שהתוצאות שלה עשויות להשפיע הרבה מעבר לגבולות איראן ופלסטין הכבושה.
