בכתבה שפורסמה בעיתון ‘ג’אם ג’ם’, מציין סבאח זנגנה, מומחה לענייני האזור, כי הפעולות האחרונות של ישראל מהוות המשך למדיניות התוקפנית הישנה שלה. השאלה המרכזית היא האם נתניהו שוקל חישוב מחדש שיביא אותו להרחיב את המלחמה ולהיכנס לעימות רחב היקף בלבנון?
ישראל חוותה מספר תבוסות בלבנון, החל ממלחמת 33 הימים בשנת 2006, שהייתה כישלון אסטרטגי על פי ההכרה של בכירים ישראלים, ועד לעימותים האחרונים שבהם חיזבאללה לא רק שלא נסוג, אלא שיפר את יכולותיו המתקדמות והמדויקות.חזרת תבוסות אלו לא יכולה להיות מקובלת על ממשלת נתניהו. אם הוא יחזור על הסcenario ההוא, הפעם לא בלבנון אלא בעומק השטחים הכבושים, ההשלכות יהיו חמורות הרבה יותר מכישלון צבאי ויפגעו בכל ההבטחות של דונלד טראמפ.
טראמפ הכריז לאחרונה על כך שהצליח להביא להפסקת אש בעזה ובלבנון, והצהיר כי ‘המלחמה נגמרה’ וכי ‘אף אחד לא מעז לירות’. אם נתניהו יפר את השקט הזה, הוא יתמודד עם הקשיים הפוליטיים שיציבו בפניו ההבטחות של טראמפ, מה שיכול להוביל להתרחקות וקרבה פחותה של וושינגטון מישראל.שאלת היסוד היא מדוע ראש ממשלה שמוביל את מדינתו למצב כלכלי קשה, לפערים חברתיים עמוקים ולמשבר אמון, עשוי להיכנס להימור מסוכן כזה? התשובה פשוטה: זהו שיא של טירוף שלטוני, בשילוב עם צורך קיומי להישאר בשלטון.
נתניהו מודע לכך שברגע שהמלחמה תסתיים, משפטי השחיתות שלו יחודשו, המחאות ברחובות יתחדשו, והקואליציה השברירית שלו תתפרק. הדבר היחיד שמחזיק אותו בתפקידו הוא ה’מצב החירום המתמשך’. לכן, הרחבת העימותים היא לא בחירה אסטרטגית אלא הכרח פוליטי אישי.עם זאת, המציאות בשטח מצביעה על כך שישראל תמיד פעלה לפי מודל של ‘התקפה מהירה, מכה מוגבלת וחזרה’. היא מעולם לא העזה להיכנס למלחמה קרקעית רחבה בלבנון. הסיבה לכך ברורה: כניסה אמיתית למלחמה תדרוש פינוי של שליש מהצפון, הפיכת יותר מ-100 אלף מתיישבים לעקורים, והעמסת עשרות מיליארדי שקלים על תקציב שכבר נמצא במצב קשה, דבר שיביא למשבר דיור, אבטלה והגירה הפוכה.נתניהו מודע לכך וכן גם הסובבים אותו ואפילו תומכיו האמריקאיים. לכן לא סביר שהוא יעבור את הקו האדום של ‘מלחמה כוללת’. הוא רק מעוניין לשמור על מתח גבוה כדי למנוע מהתיקים המשפטיים שלו להתחדש לדכא את המחאות ולהציג את עצמו כ’מציל היחיד של ישראל’.
זהו כל המשחק שלו: לא ניצחון מוחלט אלא המשך המשבר. בסופו של דבר כל צעד שיבצע נתניהו לקראת הרחבת המלחמה מקרב אותו יותר לתהום ולקריסת מעמדו וההיסטוריה הלבנונית מלמדת כי כל מי שנכנס לבוץ הזה חווה כישלון כואב יותר.
