על פי דיווחים, ההכרזה על הקמת המוסד הידוע כמועצת השלום, אשר הוצגה על ידי דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, במסגרת תוכניתו להפסקת אש בעזה, מעוררת שאלות רבות לגבי מטרותיה האמיתיות ויכולתה להשיג את המטרות המוצהרות.
מחסן מוחמד صالح, סופר וחוקר פלסטיני ברשת אל-ג’זירה, מעלה שאלות האם מועצת השלום בראשות טראמפ תצליח להשיג את מטרותיה המוצהרות, כגון שיקום רצועת עזה, חיסול ההתנגדות והבטחת נסיגת ישראל מהאזורים שנותרו בעזה, בהתאם לתוכנית הפסקת האש. הוא בוחן את השבריריות המבנית של המועצה.לפי המאמר, מועצת השלום בעזה לא תפתור את הסכסוך בין הפלסטינים לישראלים, אלא תנהל אותו ותספק תירוצים להמשך הכיבוש הישראלי. בסופו של דבר, המועצה תהפוך לברווז צולע, חסרת תכלית וממתינה להתפרצות נוספת של המצב.
המהירות הפוליטית וההיגיון של כוח
מועצת השלום שהוכרזה על ידי טראמפ אינה מציעה פתרון הוגן לסוגיה הפלסטינית ואינה יוצרת מסלול מוסכם על ידי הפלסטינים, הישראלים, הערבים והקהילה הבינלאומית. המועצה היא רק צעד להפסקה זמנית של המלחמה ההרסנית של ישראל נגד עזה, ולא כפי שהיא טוענת, מתחילה את תהליך השיקום של האזור.המועצה אינה פרויקט פוליטי כוללני ואינה מציעה מפת דרכים לתהליך פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הסיבה לכך שהמועצה התקבלה ברמה הבינלאומית היא כי איש לא רצה להתמודד עם טראמפ ולסכן את עצמו בנקמה מצידו. במהלך זה, הצדדים הערביים והבינלאומיים קיוו לראות גישה מעשית יותר מצד טראמפ, אשר הראה תמיד רצון להגיע לתוצאות מהירות.עם זאת, אחד הגורמים לתמיכה הבינלאומית במועצת השלום של טראמפ הוא שההכרה במועצה הייתה הכרחית לאישור הפסקת האש בעזה ולסיום המלחמה ההרסנית של ישראל נגד האזור. עם זאת, מועצת השלום של טראמפ היא תוכנית עם ממדים קצרי טווח או בינוניים, והמרכיבים שלה מבוססים על טיפול בבעיות מיידיות במקום להציע פתרונות ברי קיימא, מה שמפחית את סיכויי הצלחתה.חולשות ופגמים מבניים במועצת השלום של טראמפ
מועצת השלום שהוכרזה על ידי טראמפ אינה מבוססת על יסודות חזקים, ובמהלך הזמן והיישום המעשי, היא מועדת לחוסר יציבות ולהתרסקות. הפגמים הבולטים ביותר ניתנים לסיכום כך:
– בעיית ההגדרה, הזהות והתפקיד: מועצת השלום הוכרזה בתחילה כמוסד מנהלי זמני בינלאומי, כחלק מתוכנית ארצות הברית לסיים את מלחמת עזה, ותפקידה היה ליצור מסגרת כללית לשיקום עזה, לתאם את התקציב הבינלאומי ולפקח על הוועדה הטכנוקרטית והמועצה המבצעת.עם זאת, כאשר טראמפ חתם על המנשר של המועצה בדאבוס, הוא הגדר אותה כארגון בינלאומי לפתרון סכסוכים, מבלי להזכיר במפורש את עזה ואת פשעי המשטר הציוני נגד העם הפלסטיני, והרחיב את ממדיה. סעיפי המועצה חיזקו את האמונה בקרב רבים כי טראמפ מתכוון להשתמש בה כתחליף לאומות המאוחדות ולגופים שלה.עמדת טראמפ עוררה חשש ודאגה רבה, והחלישה את האפשרות של שותפות בינלאומיות משמעותיות כמו רוסיה, סין, מעצמות אירופיות אחרות ועוד. במהלך זה, המעצמות הגלובליות, גם אם אינן רוצות להתמודד ישירות עם המועצה, לפחות ינסו להחליש את מהותה ולפתוח ערוצים שיביאו בהדרגה לכישלונה.- מועצת השלום, על אף שהיבטיה בינלאומיים, נשלטת על ידי ארצות הברית, ומעניקה סמכויות יוצאות דופן לטראמפ, מה שהופך את ההחלטות במועצה לתלויות ברצונותיו. זה גורם לכך שהמועצה נראית יותר כמו ממשלה דיקטטורית מאשר גוף בינלאומי מכובד. במועצה, טראמפ הוא זה שמקבל את כל ההחלטות.מועצת השלום חסרה לגמרי לגיטימציה בינלאומית, ואין לה שום לגיטימציה מהאומות המאוחדות או מגופים בינלאומיים אחרים, ולא מהחלטות מחייבות בינלאומיות. היא אינה מבוססת על החלטות בינלאומיות או על משפט בינלאומי, ואינה עומדת בסטנדרטים ובנורמות של הקהילה הבינלאומית, מה שהופך אותה לפלטפורמה לאי-סדר וללוגיקת כוח.- מועצת השלום מתעלמת גם מהסטנדרטים האנושיים, המוסריים והחוקיים, ובמקום לפתור את הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, היא מנהלת אותו בהתאם לאינטרסים של ישראל. המועצה גם חסרה לגיטימציה פלסטינית, כלומר היא נחשבת למועצה קולוניאלית כופה המוטלת על הפלסטינים.המועצה אינה מייצגת את העם הפלסטיני ואינה מבטאת את רצונם, ולכן הפלסטינים אינם רואים עצמם מחויבים למלא את ההוראות וההחלטות שלה. המועצה מתעלמת מהמוני החלטות בינלאומיות המבטיחות את זכות העם הפלסטיני לאוטונומיה ולקביעת גורלו, כמו גם מגופים המייצגים את הפלסטינים כגון הארגון לשחרור פלסטין.הוועדה הטכנוקרטית המנהלת את עזה, הנמצאת תחת המועצה, היא לא יותר מקבוצת פקידים מנהליים במערכת קולוניאלית ושירותית. בנוסף, מועצת השלום מנתקת את רצועת עזה מהגדה המערבית ומהמערכת הפוליטית והעממית הפלסטינית, כמו גם מהייצוג האחיד של הפלסטינים.- המועצה מתכוונת באופן חד צדדי לשלוט על רצועת עזה ועל הסדרים עתידיים שם, מתעלמת מרצון העם הפלסטיני ומהחלטות בינלאומיות התומכות בהם. הצד הפלסטיני נעדר מהמועצה, מה שאומר שאין נציגות או תפקיד ממשי בהכרעות לגבי הצד המרכזי של תיק עזה, הקשור ישירות לניהול ולשיקום האזור.- המוסד הידוע כמועצת השלום (במסגרת תוכנית טראמפ) משנה את השאלה הפלסטינית מנושא של זכות, צדק וחירות לבעיה כלכלית וביטחונית, ומשאיר את כל מרכיבי הסכסוך העתידי ללא שינוי. כאן, בעוד שהקורבן נענש, הצד הכובש מקבל פרס; כך שהישראלים יכולים להישאר בעזה כל עוד יחפצו, ולא קיים דבר שימנע את המשך ההתנגדויות, הרציחות, ההרס והמצור של המשטר הציוני נגד עזה.- במקביל, המשטר הציוני הוא חבר במועצת השלום, מה שאומר שהפושעים המלחמתיים צפויים להיות שותפים ביצירת תהליך ה”שלום” לכאורה ולעצב את עתיד עזה. כלומר, אותם אלו שהרסו את עזה ושפכו את דם תושביה, צפויים להפוך לשותפים מרכזיים בקביעת גורלה.כך, הפושע נמצא במסגרת הפתרון, והנאשם יושב על כס השיפוט, והמשמעות של צדק מתרוקנת מתוכנה, ובנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הציוני הנמצא תחת חקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי, יכול לשחזר את פניו השחורות ברמה הבינלאומית.עם זאת, הסכנה הגדולה הגלומה במועצת השלום של טראמפ נוגעת להענקת לגיטימציה לכיבוש הישראלי. המועצה אינה מכריחה את הישראלים לסגת מעזה, ומאפשרת להם להפוך את הכיבוש הזמני בעזה לכיבוש קבוע, ובתמורה להעניש את העם הפלסטיני ואת ההתנגדות.כיצד טראמפ מוביל את מועצת השלום לכישלון?
במהלך זה, מעגלים אמריקאיים מאמינים שהבעיות הפנימיות והמשברים במדיניות החוץ של טראמפ, לא יאפשרו את הצלחת “מועצת השלום” בראשותו.העיתון האמריקאי “ניו יורק טיימס” ציין ב-23 בינואר לפחות ארבע בעיות שמשפיעות על האמריקאים ועל העולם, וטראמפ הוא הגורם להן:
– קריסת הסדר הבינלאומי.
– קריסת היציבות הפנימית בארצות הברית.
– קריסת המערכת הדמוקרטית בארצות הברית.
– קריסת התודעה של טראמפ.על פי המאמר, מאז כניסתו לתפקיד הנשיאות, טראמפ לא הפסיק ל destabilize את המערכת הפנימית של ארצות הברית ולהבעיר סכסוכים בסביבה הגלובלית. מצב זה מונע את הדרישות המינימליות הנדרשות לפעולה שיטתית, יציבה ויעילה של “מועצת השלום”. בנוסף, כמעט תשעה חודשים לאחר מכן, טראמפ יתמודד עם הבחירות האמצעיות, כאשר הסקרים מראים סיכוי גבוה לכך שהמפלגה הרפובליקנית שלו תאבד את שליטתה בבית הנבחרים, מה שימנע את יכולתו לממש את חזונו.בנוסף, מועצת השלום נושאת בתוכה הרבה זרעים של כישלון, והיא עלולה לפתוח את הדלת לסכסוכים חדשים ולהעביר את מלחמת עזה לשלב חדש באמצעים שונים.חזון העתיד של מועצת השלום
נראה כי אף אחד לא יתמודד עם הקמת מועצת השלום עם טראמפ. מדינות רבות ערביות, אסלאמיות ובינלאומיות ישתתפו מסיבות שונות, אך בעיקר לא מאמינות בדיקטטורה של טראמפ או בזכותו להנהיג את העולם וליצור סדר עולמי חדש.עם זאת, עבודת המועצה בטווח הקצר תימשך, עם התכנסות אינטרסים של מספר צדדים. המוסד הידוע כמועצת השלום מעניק למשטר הציוני כיבוש ללא התחייבות, לאמריקאים השפעה ללא עלות, ולרבים מהמשטרים הערביים והאסלאמיים הזדמנות להדיר את ההתנגדות הפלסטינית, כמו גם לשחרר מדינות רבות מהלחצים הציבוריים בעקבות שתיקתן על הפשעים של ישראל נגד העם הפלסטיני.מנגד, המאבק של העם הפלסטיני יימשך; כך שהפלסטינים ידרשו את זכויותיהם הפוליטיות מול הכיבוש וההתקפות של ישראל, ויסרבו לפירוק ההתנגדות. לכן, מצב הסכסוך הפלסטיני-ישראלי יתנדנד בין גלי מתחים שונים.מנקודת מבט פלסטינית, הימנעות מעימות עם מועצת השלום ומנגנוניה, קבלת שירותים מעשיים, מתן אפשרות לפעולה של הוועדה הטכנוקרטית, מאמץ להפעיל אקטיביזם ציבורי ומסגרות איחוד, מהווה فرضת ניהול חיצונית, אך זה לא אומר שהפלסטינים ייכנעו ויפסיקו את המאבק.תסריטי התרסקות מועצת השלום של טראמפ
– התסריט הראשון, הצלחה מוגבלת לכאורה: בהתאם לפעולות ארצות הברית ולשיתוף פעולה ערבי ואסלאמי, תתבצע מיני-מאמץ להשגת הצלחה במספר היבטים, במיוחד בתחום הסיוע והשיקום והקמת גופים מנהליים וביטחוניים, אך תהליך השיקום יהיה מאוד איטי ולא תהיה שום התחייבות לגבי נסיגת ישראל, בזמן שתוכנית חיסול ההתנגדות לא תתבצע במהירות ובצלחה.תסריט זה ילווה גם בניסיונות של מעצמות עולמיות כמו סין, רוסיה ומדינות אירופיות משפיעות להגביל את פעילות המועצה לרצועת עזה.- התסריט השני, שחיקה הדרגתית: בעקבות המכשולים והחסרים שהוזכרו בנקודות הקודמות, המשברים המתרקמים והבעיות הפנימיות והחיצוניות העומדות בפני טראמפ, וחוסר יכולתו לממש את חזונו לגבי עזה והאזור, בשילוב עם ניסיונות של מעצמות גדולות בינלאומיות להחליש את המועצה ולהפוך אותה לבלתי יעילה, המועצה תימצא בסכנת שחיקה הדרגתית.תסריט זה ילווה בתפקידים מנוגדים בין השחקנים, עלייה בסחיטה ובהתנגדות ישראלית, תקציב חלש, החרפת כעס ואכזבה של הפלסטינים, חוסר חיסול ההתנגדות והפחתת העניין והקשב של התקשורת הערבית. כתוצאה מכך, המועצה תדרדר בהדרגה את חשיבותה ולבסוף תתמוטט. דבר זה יגדיל את הסיכוי לעימותים בין הכובשים הישראלים להתנגדות.- התסריט השלישי, חלוקת תפקידים ואינטרסים: האינטרסים של סין ורוסיה מתנגשים עם האינטרסים של טראמפ במטרה לעקוף את הסדר הבינלאומי ואת מערכת האומות המאוחדות, ובכך ליצור סביבה עולמית המבוססת על “כוח ואינטרסים אישיים”.דבר זה עשוי להיות מלווה בהימור של סין ורוסיה על כך שההישגים של טראמפ באזורים שונים בעולם, בהם הוא מעורב כמו קונגרס אמריקה, גרינלנד והמזרח התיכון, יהיו זמניים, והוא לא יוכל לשמור על הישגיו ולהתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפניו; בעוד שהישגי סין בטייוואן ורוסיה באוקראינה עשויים להיות יציבים יותר.בתסריט זה, ייתכן שהלחץ על עזה ועל מדינות ערב יגבר במטרה לדחוף אותן לכיוון נורמליזציה של היחסים עם המשטר הציוני, דבר שיגביר גם את הכעס הציבורי בקרב העמים באזור בטווח הקצר והארוך.תסריט זה, אף שהוא לא סביר, מזכיר את התנאים שהיו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר מערכת “איזון הכוחות הקולוניאליים” הייתה רחבה, וחילקה את המדינות החלשות בין המעצמות הקולוניאליות הגדולות.המסקנה היא כי מועצת השלום של טראמפ היא למעשה מועצת ניהול משבר זמנית אשר תמצא את עצמה תחת סכנת התרסקות דרך התפרקות ושחיקה הדרגתית ותאבד את תפקידה ומהותה.
