שירות העולם המזרחי – בחודשים האחרונים, התחרות בין ישראל למצרים על חיזוק נוכחותן במדינות אפריקה צברה תאוצה משמעותית.
עיתון ‘ישראל היום’ דיווח כי המודיעין המצרי פועל במרץ כדי להתמודד עם מה שנקרא ‘התרחבות ההשפעה הישראלית’; מאמצים שמתמקדים במיוחד בלוב ובמזרח המדינה.
על פי הדיווח, אחד מהבכירים במודיעין המצרי מנסה להפעיל לחצים כדי למנוע את הרחבת הקשרים בין הגורמים הביטחוניים הישראלים לבין בניו של חליף חפתר, מפקד הכוחות במזרח לוב, אשר מחזיקים בתפקידים ביטחוניים חשובים במבנה הצבאי הקשור לאביהם.ישראל היום גם דיווחה על ‘פעילויות וסיורים סודיים נרחבים’ של משלחת בראשות בכיר מודיעיני מצרי בכמה מדינות אפריקאיות, שנועדו למנוע את העמקת הקשרים בין מנהיגי מזרח לוב לבין בכירים ישראלים.
על פי הדיווח, הבכיר המצרי, אשר הוצג כאחראי על תיק פלסטין במודיעין המצרי, מנסה לעצור את פעולות ישראל באפריקה, אשר בעיני קהיר ‘מנוגדות לאינטרסים האסטרטגיים של מצרים’.
בין המדינות שכוללות את ביקוריו נמצאות רואנדה, אוגנדה, לוב, אריתריאה, סומליה וסודן.בין הזירות החשובות שהופכות במהירות לזירה רצינית של עימותים בין קהיר לירושלים היא סומליה. ההתפתחויות האחרונות בשורש אפריקה (מאפריל 2026) מצביעות על התערבות גוברת של שני הצדדים בסומליה, מה שמצביע על עלייה ניכרת במתחים בין מצרים לישראל.
מתחים אלו הפכו חמורים יותר מאז שישראל הכירה במורדים בסומלילנד.סומלילנד ממוקמת באחת האזורים האסטרטגיים ביותר בעולם, עם חוף ארוך הנשקף על מפרץ עדן והכניסה הדרומית לים האדום, אזור שבו במהלך השנתיים האחרונות נוצרו בעיות אסטרטגיות רבות ואיומים נרחבים על השטחים הכבושים, כשהבולט שבהם הוא הסנקציה הימית על מסחר ישראלי על ידי תימנים.
בהמשך, יידונו הערכות מרכזיות על פוטנציאל העימות והגברת המתחים בין קהיר לירושלים.ההכרה של ישראל בסומלילנד כנקודת ציון ותגובה של שלושה שחקנים אזוריים
ב-26 בדצמבר 2025, ישראל הכירה רשמית בעצמאות סומלילנד. מהלך זה נתפס בקהיר ובמוגדישו כהפרה ברורה של ריבונות סומליה וניסיון של ישראל להשיג נוכחות אסטרטגית בים האדום ובמפרץ עדן.
בתגובה להכרה של ישראל בסומלילנד, מצרים האיצה את הצבת כוחותיה בסומליה (פדרלית). מצרים החלה בהצבת כוח צבאי משמעותי, המוערך בכ-10,000 חיילים, חלקם כחלק ממשימת האיחוד האפריקאי (AUSSOM) וחלקם תחת הסכם הגנה דו-צדדי.בנוסף, ב-11 בפברואר 2026, צבא מצרים ערך מופע כוח בקהיר בנוכחות נשיא סומליה, במטרה להעביר מסר הרתעתי ישיר לישראל ולאתיופיה.
נושא נוסף הוא ההגדרה של קהיר לאיום הגדול. בהקשר זה, מצרים הגדירה את ההכרה של ישראל בסומלילנד כ’איום ביטחוני גדול’ על הגישה שלה לים האדום וביטחונה הלאומי.מנגד, לצד מצרים, נכנסו לשדה הקרב שני שחקנים מרכזיים נוספים מול ישראל, שהם ריאד ואנקרה. בהקשר זה, ערב הסעודית חתמה על הסכם צבאי וביטחוני עם סומליה בתגובה ישירה להכרה של ישראל במורדים בסומלילנד.
על פי הדיווח שכותרתו ‘מלחמת הכוח בשורש אפריקה מתלהטת; תגובת מצרים וערב הסעודית לישראל’, קהיר, כמו ערב הסעודית, מתנגדת למהלך הבלתי חוקי של ישראל ומחדשת את הצבת כוחותיה בתגובה לפעולות ישראל בסומליה, כך שדווח כי מספר הכוחות מגיע ל-10,000 חיילים מצרים.בדיווח הובהר כי ערב הסעודית מתנגדת נחרצות לפעולה של ישראל כלפי סומלילנד, ובתגובה לכך מדינות ערביות ואסלאמיות רבות נוספות מתנגדות גם הן לפיצול סומליה.
במקביל לערב הסעודית ולמצרים, לאחר ההכרה במורדים בסומלילנד, טורקיה כינתה את המהלך בלתי חוקי ומפריד, והדגישה כי היא תומכת באופן נחרץ בשלמות הטריטוריאלית של סומליה.מהלך זה הוביל להחמרת מלחמת שליחים בין אנקרה לירושלים באזור. טורקיה, שרואה בסומליה אחת מעמודי התווך של מדיניות ההשפעה שלה באפריקה, הקימה את בסיס הצבא הגדול ביותר שלה במוגדישו, רואה את המהלך של ירושלים כאיום ישיר על האינטרסים הביטחוניים והגיאופוליטיים שלה.הערכות על עימות פוטנציאלי בין ירושלים לקהיר
ההערכה הכללית היא שסיכוי לעימות צבאי ישיר בין מצרים לישראל נמוך, אך הסיכון לעימות בלתי ישיר, או מלחמת שליחים, בסומליה גבוה. מצרים, באמצעות חיזוק הקשרים שלה עם סומליה ואריתריאה, תנסה למנוע את פעולות ישראל באזור שורש אפריקה.מנגד, נשיא סומליה הזהיר כי יגיב לכל ניסיון להקים בסיס צבאי ישראלי בסומלילנד (למשל, בנמל ברברה). הנוכחות הצבאית של מצרים בדרום סומליה יכולה לשמש כמאזן נגד לכל פעילות ביטחונית ישראלית בצפון.
בנוסף, המתחים עשויים להתבטא גם בסכסוכים ימיים. מצרים, תוך ציון את התנגדותה להתערבות הברורה של ישראל באזור, הבהירה כי האחריות על ביטחון השיט בים האדום היא רק על המדינות השכנות.במקביל אנצאראללה בתימן הודיעו כי כל נוכחות של ישראל בסומלילנד תיחשב ‘מטרה צבאית’ מה שמגביר את המצב המתוח באזור ואת רמות המתחים במקביל לנוכחות כוחות מצרים.
המטרה של המעורבות הפעילה של מצרים בשורש אפריקה נגד פעולות ישראל היא למנוע את ‘ציר ישראל-אתיופיה-סומלילנד’. בעוד ששני הצדדים נמנעים מהחמרה ישירה של המתחים הפיכת שורש אפריקה לזירה בין קהיר לירושלים מעלה את הפוטנציאל לעימותים ביטחוניים וללחץ דיפלומטי כבד מצד מצרים נגד האינטרסים של ישראל ביבשת.
