על פי דיווחים, רזא גנجي, אנליסט פוליטי, ציין כי כאשר הילרי קלינטון שימשה כשרת החוץ של ארה”ב, היא הדגישה כי בניגוד לשרתים קודמים שיצרו קשרים עם ישראל באופן שבועי או חודשי, כיום הקשרים מתקיימים על בסיס יומי.
עד סוף 2025, הממשל האמריקאי צפוי להודיע על כך שהקשרים עם ישראל הפכו ל’אונליין’ וזמינים 24 שעות ביממה. האם זהו ביטוי לדאגה עמוקה או לתוכנית אסטרטגית רחבה?
המחויבות של פוליטיקאים אמריקאים לתמוך בישראל אינה חדשה. התמיכה בישראל משקפת שילוב של אינטרסים פוליטיים, אסטרטגיים, תרבותיים וביטחוניים.אך מדוע התמיכה הזו הפכה להיות כה בולטת בשנים האחרונות? ביידן, הנשיא הקודם של ארה”ב, ציין באופן מפורש: “אם ישראל לא הייתה קיימת, היינו צריכים להקים אחת כדי לשרת את האינטרסים שלנו באזור”.
לינדסי גרהאם, סנאטור רפובליקני, טוען כי “ישראל היא העין והאוזן של אמריקה. אף אחד לא עושה יותר מישראל כדי להגן על ארה”ב מפני ‘אסלאם רדיקלי’.”.
מעטים יכולים לשכוח את הופעתו של טראמפ בכנסת לאחר מלחמת איראן וישראל, כאשר הוא אמר: “אני אוהב את ישראל. אני איתכם עד הסוף.”ההיסטוריה הפוליטית של ארה”ב והמערב מלאה בתמיכה כזו בישראל, על אף שיותר ממחצית מהעולם מביע שנאה כלפי המשטר הישראלי.
מהן הסיבות לכך שהמערב משקיע את אמונו במשטר כה שנוי במחלוקת? האם מדובר באג’נדה מסורתית או שיש דאגות עמוקות יותר מאחורי התמיכה הזו?
המשפט של גרהאם כי ישראל היא ‘עין ואוזן’ עבור אמריקה, או הצהרת ביידן על הצורך בהקמת ישראל אם היא לא הייתה קיימת, עשויים לשפוך אור על השאלה הזו.ככל שאנו מתרחקים מהמלחמה בעזה ומהמלחמה בת 12 הימים בין איראן לישראל, מתבררת יותר האמת שהגישה האמריקאית לישראל היא לגמרי פרגמטית. ישראל משמשת כבסיס בטוח להשפעה במזרח התיכון.
היא גם כלי למניעת מתחרים אזוריים וסוכנת נאמנה לשמירה על האינטרסים של המערב בתחום האנרגיה.
במובן זה, התמיכה בישראל אינה רגשית אלא מחושבת, והיא השקעה ביטחונית.רבים מהאנליסטים רואים את הנרטיב של ‘ישראל = בעלת ברית’ ו’אויבי ישראל = איום’ כהטעיה. המערב, באמצעות נרטיבים כאלה, מנסה להניע את לוחמיו היהודים באזור להילחם עבור האינטרסים שלו.במשחק המסוכן של ארה”ב במלחמת אוקראינה, נהרגו עשרות אלפי בני אדם. המטרה של המערב הייתה להכניע את רוסיה באמצעות חיילים אוקראינים, שכבר הפכו לקורבנות של מדיניות המערב. היהודים עשויים להיות הקורבנות הבאים של השאיפות האימפריאליסטיות של המערב במזרח התיכון.המערב יודע היטב כי אף מדינה מוסלמית, אפילו המדינות הידידותיות ביותר לארה”ב, לא תסכים לנהוג כמו ישראל ולבצע פשעים נגד האנושות.אם עד ה-7 באוקטובר, כל אזרח ישראלי היה צריך לחשוש מהנקמה של המוסלמים, כיום, היהודים צריכים לדאוג לביטחונם בכל מקום בעולם, שכן ישנה שנאה גוברת כלפיהם.הסיוע האמריקאי לישראל בסך של כ-35 מיליארד דולר בחודשים האחרונים אינו רק ניסיון לשמור על ביטחונם של היהודים, אלא גם אסטרטגיה לשמירה על האינטרסים של אזרחי המערב.אם נניח בצד את האיומים היומיים של נתניהו וטראמפ, המציאות בשטח אינה מתפתחת כפי שמצפים בתל אביב ובוושינגטון. 62% מהאוכלוסייה ב-24 מדינות שהשתתפו בסקר פיו, רואים את ישראל באור שלילי. במדינות מערב אירופה, כמעט 70% מהאוכלוסייה מחזיקים בדעה שלילית כלפי ישראל.נראה כי הסיפור של מלחמת עזה וההתקפה על איראן עומד להתגלות מחדש על ידי העמים ברחבי העולם.תל אביב וקהילת היהודים צריכות לקבל את המציאות שאין קשר אסטרטגי, מוסרי או אמיתי בין המערב, ארה”ב והיהודים. המבט של המערב על ישראל לא היה מעולם אנושי או מוסרי.בסופו של דבר לא המערב ולא ישראל ינצחו במשחק הזה. בניגוד למה שכתוב במסמך האסטרטגי של הביטחון הלאומי של ארה”ב לשנת 2025 שמירה על משאבי אנרגיה מניעת מתחרים אזוריים ושמירה על השפעה אזורית הם בראש סדר העדיפויות של ארה”ב ובשביל כל המשימות הללו המערב וארה”ב לא מוצאים שותף טוב יותר מאשר ישראל.
