שירות העולם המזרחי – חזרת איראן ואמריקה לשולחן המו”מ הגרעיני במוסקט, עומדת בפתח עידן חדש של עימות דיפלומטי בין טהראן לוושינגטון. סבב זה של המו”מ, אשר נערך בתיווך עומאן לאחר הפסקה משמעותית, לא רק שמשך את תשומת הלב של השחקנים המעורבים, אלא גם עורר תגובות רחבות בקרב משקיפים אזוריים ובינלאומיים.
במהלך זה, כלי התקשורת והאנליסטים המקושרים למשטר הישראלי, אימצו גישה מתואמת ועם רובד ביקורתי, כדי להציג את האירוע. החשש מהשפעת שינוי מאזן הכוחות באזור והתחזקות איראן במקרה של חוסר פעולה צבאית והגעה להסכם, היה במרכז הדיווחים והאנליזות.כלי תקשורת כמו “ידיעות אחרונות\התגובה של כלי התקשורת בישראל לא הסתכמה רק בביטוי דאגות, אלא כללה גם סדרת פעולות פרסומיות ואנליטיות במטרה להשפיע על דעת הקהל המקומית והבינלאומית וללחוץ על תהליך המו”מ. אחד מהמרכיבים המרכזיים היה המאמץ להקטין את ההישגים של סבב המו”מ הנוכחי. לדוגמה, ערוץ “כאן” טען שהמו”מ במוסקט התקיים באווירה “זהירה” ולא הושגו בו “התקדמות מוחשית\בנוסף, בעיתון “הארץ” צוין כי ישראל הדגישה בפני נציג ארה”ב שכל הסכם מקובל חייב לכלול מעבר לנושאים הגרעיניים, כמו הפסקה מוחלטת של ההעשרה, השמדת מאגרי האורניום, פירוק תוכנית הטילים הבליסטיים והפסקת התמיכה של איראן בבעלי ברית אזוריים. בקשות אלו הותאמו בכוונה מעבר לעמדות המוצהרות של איראן, שכן הפקידים האיראניים הדגישו שוב ושוב כי תוכנית הטילים שלהם, שהיא נושא הגנתי, “לעולם לא תהיה נושא למו”מ”.הפער בין מטרות ממשלת טראמפ לבין אלו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הוא בעל חשיבות רבה. “הארץ” ציין את הסתירה הברורה במטרות של שני הצדדים: “בעוד שטראמפ נראה מעוניין להשיג ‘הסכם חדש’, נתניהו – לפחות בהצהרות פומביות – שואף להפיל את משטר הרפובליקה האסלאמית של איראן. כלי התקשורת הזה הזהיר כי תל אביב חוששת שטראמפ עלול לאבד את רצונו לבצע התחייבויות עתידיות לפעולה צבאית נגד איראן או שהסרת הסנקציות תוביל ל’הלגיטימציה’ של איראן.לכן, חלק מהאנליסטים האמריקאים, המתנגדים לפעולה צבאית נגד איראן, ציינו את הסיכון שישראל עשויה לנסות להשפיע על נשיא ארה”ב במטרה להכשיל את תהליך המו”מ. חדשות 12 תיארו את המו”מ הגרעיני בעומאן כ’תחנה האחרונה לפני פיצוץ’ וכתבו: נראה כי המו”מ בעומאן הוא הצעד הדיפלומטי האחרון לפני ששני הצדדים ישתמשו בכוח הצבאי אחד נגד השני, וההערכות מצביעות על כך שהמטרה האמיתית של וושינגטון היא להשיג לגיטימציה לפעולה צבאית נגד איראן.המכון לחקר ביטחון לאומי בישראל ציין ביחס למו”מ הגרעיני בין איראן לארה”ב: ‘הפערים בין טהראן לוושינגטון הם עמוקים, וללא ויתורים משמעותיים מצד איראן, האופציה הצבאית תחזור להיות בעדיפות עליונה. עם זאת, נראה שעדיין לא הוצג לתוכנית פעולה צבאית קצרה טווח שתבטיח את דרישות טראמפ ביחס לאיראן. בנוגע למו”מ, הסכם שמתמקד רק בתוכנית הגרעינית ואפילו מאפשר הסרה חלקית של הסנקציות, יעניק חמצן למשטר בטהראן ויאכזב את האופוזיציה האיראנית.מנקודת מבט ישראלית, הסכם כזה לא יפתור את האתגרים הנובעים מייצור מהיר של טילים על ידי איראן ותמיכתה בארגוני חיזבאללה ושיעיים בעיראק ובתימן. כלי התקשורת הישראלי Epoch ציין גם הוא ביחס למו”מ הגרעיני עם איראן: המו”מ בעומאן: ניסיון למנוע החרפת המתיחות או ניסיון של איראן לקנות זמן? בכירים ביטחוניים ישראליים מעריכים כי למרות הקשיים, איראן עדיין מחויבת לגישה הקשוחה שלה בהענקת ויתורים נוספים לצד השני, תוך שהיא מנסה לשמור על קווי האדום שלה.במקביל לניתוחים הפוליטיים הללו, כלי התקשורת והעיתונאים הישראלים השתמשו גם בכלים של מלחמת מידע. הפצת חדשות כזב, כמו הטענה על ביטול המו”מ במוסקט על ידי ברק רביד, עיתונאי ישראלי באקזיוס, היא דוגמה למאמצים אלו ליצירת חוסר יציבות פסיכולוגית ובחינת התגובות. כמו כן, העלאת טענות חוזרות לגבי מתקני גרעין סודיים – שאיראן מכנה אותם חסרי בסיס – או ניסיונות להשחיר את דמות המתווכים, הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר להפריך את תהליך הדיפלומטיה וליצור אווירת מתיחות.צעדים אלו ניתנים לניתוח במסגרת ‘תיאוריית הכוח הרך’ ו’דיפלומטיה של כפייה’ והמטרה הסופית שלהם היא לשכנע את דעת הקהל העולמית ואת הפקידים האמריקאים לגבי חוסר התועלת או הסכנה שבמו”מ עם איראן.
