על פי דיווחים, הגדה המערבית חווה את אחד מהשלבים המסוכנים ביותר מאז הכיבוש ב-1967, כאשר המדיניות הישראלית מתחדדת במטרה לשנות את המצב הגיאוגרפי והדמוגרפי. ממשלת נתניהו שואפת להטיל שינוי חדש שמסכל כל חזון למדינה פלסטינית עצמאית.
מדיניות זו מתבטאת בהמשך הפעולות הצבאיות במחנות הפליטים בג’נין ובטול כרם, החמרת המצור על ערים וכפרים פלסטיניים דרך הקמת אלפי מחסומים ובדיקות, המשך ההתיישבות, לצד רפורמות חוקיות ומנהליות שמטרתן להכניס את האדמות הפלסטיניות תחת שלטון ישראל.תכניות ישראל לסיפוח הגדה המערבית נראות כניסיון להפוך אותה לחלק קבוע מישראל, כאשר הערים והכפרים הפלסטיניים מוקפים, ההתיישבות מתרחבת באופן נרחב, וסמכות הפלסטינים מוגבלת לתפקידים סמלים בלבד. כל הסכם פוליטי מאבד את תוכנו הממשי לטובת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
ממשלת נתניהו והמפלגה הציונית הדתית, שהיא מפלגת ימין קיצוני התומכת בסיפוח הגדה, פועלים למען הסיפוח ההדרגתי דרך מספר צעדים מעשיים, כולל מינוי שר שני במשרד הביטחון לניהול ענייני ההתיישבות.מהלך זה מצריך מתן מסגרת מנהלית נפרדת לאזור כדי לחזק את הנוכחות המוסדית הישראלית, בנוסף לרפורמת הפקעת אדמות הגדה המערבית, שתאפשר לישראלים לרכוש אדמות פלסטיניות ולהעביר את הסמכות להנפקת רישיונות בנייה להתיישבות ישירות למנהל האזרחי הישראלי.
בהקשר זה, “בצלאל סמוטריץ'” שר האוצר הישראלי, ציין כי הגדה המערבית היא חלק בלתי נפרד מהאדמות הישראליות, ומדגיש כי הממשלה שואפת לנטרל את רעיון המדינה הפלסטינית ולייצב את המציאות החדשה באופן קבוע.כפי שהדגיש “זיאד בחיסמאמצים אלו נראים בקמפיינים מתמשכים כמו “מגן ירושלים” מאז דצמבר 2015, שהובילו להריסת יותר מ-70 נכסים בצפון ירושלים הכבושה בתוך יומיים, דבר שלא קרה מאז הכיבוש ב-1967. הוא ציין כי המפה הישראלית עבור הגדה המערבית לא מוגבלת לסיפוח או תפיסת אדמות, אלא מתפרסת גם על גירוש והקמת התיישבויות.המטרה הסופית היא להעביר את מרכז האוכלוסייה היהודית מהחוף אל תוך הגדה המערבית כך שהערים כמו חברון ונצרת יהפכו לדוגמאות לשינוי בהרכב הדמוגרפי כפי שקרה בתל אביב חיפה ושאר הערים החופיות.