בעקבות הפגישה האחרונה בין טראמפ לנתניהו והאישור המפורש מוושינגטון לראש ממשלת ישראל, התעוררה שאלה משמעותית במעגלים פוליטיים וביטחוניים: האם ישראל יכולה לשוב ולבצע פעולות נרחבות נגד איראן ללא תגובה?
אנליזות של מומחים ישראלים מצביעות על שינוי משמעותי במצב. הם מדגישים כי איראן למדה מהעבר, סגרה את נקודות החולשה שלה ושיפרה את יכולותיה ההתקפיות וההגנתיות, כך שהעלות של כל תקיפה הפכה להיות גבוהה מאוד. אובדן אלמנט ההפתעה, מגבלות במאגרים ההגנתיים, התעצמות היכולות המינמליות של איראן והכנה מתמדת מצביעים על כך שהמצב שונה מבעבר.בנוסף, התקשורת הישראלית מדווחת על מלחמת 12 הימים ועל הנזקים הכבדים שנגרמו, רבים מהם מוסתרים על ידי הצבא. הם מזהירים כי תוצאות התקפות טילים מצד איראן עשויות להיות חמורות יותר מאשר במלחמות קודמות. לכן, אנליסטים ישראלים מציעים מרכיבים שונים שיבדלו את המלחמה האפשרית הקרובה מהמלחמה הקודמת.העלייה הכמותית והאיכותית של הטילים הבליסטיים, סגירת נקודות החולשה וזיהוי נקודות התורפה הם נושאים מרכזיים. מומחים במכוני מחקר ישראליים כמו “המכון ללימודי ביטחון לאומי” ו”מרכז בגדין-סדאת” מדגישים כי איראן לא רק שהגדילה את מספר הטילים הבליסטיים, אלא גם שיפרה את דיוקם, טווחם וכוח ההרס של ראשי הקרב שלהם.הישראלים טוענים כי על פי דיווחים מודיעיניים, איראן מחזיקה כיום במלאי הטילים הגדול ביותר במערב אסיה, הכולל טילים בטווחים שונים, מטילים קצרים כמו “פתח-110” ועד טילים בינוניים כמו “שهاب-3″ ו”עמד”.
בנוסף, נציג צה”ל דיווח בישיבה סודית בכנסת כי איראן החלה לחדש את ייצור הטילים הבליסטיים במהירות גבוהה.היכולת לשגר 500 טילים בו זמנית במהלך התקפה תאתגר את מערכות הזיהוי והמעקב של ישראל. גם אם שיעור ההצלחה של מערכות כמו “כיפת ברזל” גבוה מ-90%, עדיין מדובר בהנחה של לפחות 50 עד 100 טילים שיפגעו במטרות אסטרטגיות.מומחים ישראלים מציינים כי איראן ניתחה את פרטי המבצע הישראלי במלחמת 12 הימים וזיהתה את נקודות החולשה שלה, דבר שמוביל לכך שהשיגור המוני של טילים יכול להקשות על מערכות ההגנה הישראליות.איראן אימצה אסטרטגיה של “ארגון סילוהמגבלות במאגרים ההגנתיים והאתגרים הלוגיסטיים והאספקתיים מצביעים על כך שמערכת “כיפת ברזל” לא תוכננה למלחמות ארוכות טווח עם איום רחב היקף. כל סוללה מכילה מספר מוגבל של טילים, והמערכות האחרות לא הצליחו להתמודד עם האיומים.במהלך התקפה רחבה מצד איראן, המאגרים הללו יתמלאו במהירות, והייצור מחדש של טילים ידרוש זמן רב. גם עם תמיכה פוטנציאלית מארצות הברית, האתגר של העברת תחמושת במהירות במצב מלחמה מהווה נקודת תורפה משמעותית.בנוסף, התעשיות הצבאיות בישראל נתקלות במגבלות משמעותיות בייצור ובתחזוקה של מערכות צבאיות. עלייה פתאומית בייצור בזמן מלחמה נתקלת במכשולים רבים.אובדן אלמנט ההפתעה הוא גורם נוסף. לאחר מלחמת 12 הימים, איראן נמצאת במצב של מוכנות גבוהה. הרשת המודיעינית שלה באזור מאפשרת לה לעקוב אחרי כל תנועה של ישראל.הגבלות גיאוגרפיות והרחבת החזיתות מהווים אתגר נוסף. ישראל היא אזור קטן עם מרכזים חיוניים מרוכזים, ואיראן יכולה להפעיל לחץ מכיוונים שונים, דבר שיאלץ את ישראל לפזר את משאביה.אזהרות המומחים הישראלים מצביעות על כך שההשלכות של טעויות חישוב עלולות להיות חמורות יותר ממה שצפוי, והמלחמה הקרובה עלולה לגרום לפגיעות קשות יותר מבעבר.
לכן, ישראל עשויה לשמור על האופציה הצבאית, אך תצטרך לחשב את צעדיה בזהירות רבה יותר.תמיכתו של טראמפ, אף שהיא חשובה פוליטית, לא תוכל לשנות את המגבלות המבצעיות והצבאיות של ישראל. התסריט של התקפה על איראן כרוך בסיכון גבוה של מלחמה מתמשכת, והשפעות קשות על תשתיות חיוניות.לכן ישראל עשויה לשקול דרכים נוספות להתמודד עם האיומים כגון עידוד מהומות פנימיות מלחמת סייבר פעולות חבלה או לחצים כלכליים מצד ארצות הברית.
