בשבועות האחרונים, התחרות בין ישראל למצרים על חיזוק נוכחותם במדינות אפריקה חוותה עלייה משמעותית. העיתון ‘ישראל היום’ דיווח כי המודיעין המצרי החל בפעולות אינטנסיביות באפריקה כדי להתמודד עם מה שנקרא ‘התרחבות ההשפעה של ישראל’; פעולות אלו מתמקדות בעיקר בלוב ובמזרח המדינה.
על פי הדיווח, אחד הבכירים במודיעין המצרי פועל להפעיל לחצים כדי למנוע את הרחבת הקשרים בין הגורמים הביטחוניים של ישראל לבין בניו של חליף חפתר, מפקד הכוחות במזרח לוב, אשר מחזיקים במשרות ביטחוניות חשובות במבנה הצבאי של אביהם.העיתון ‘ישראל היום’ ציין גם את ‘הפעולות והמסעות הסודיים הרחבים’ של משלחת בראשות בכיר במודיעין המצרי לכמה מדינות אפריקאיות, במטרה למנוע את העמקת הקשרים בין מנהיגי מזרח לוב לבין בכירים ישראלים. הבכיר, המוכר כאחראי על תיק פלסטין במודיעין המצרי, מנסה לעצור את פעולות ישראל באפריקה, אשר נחשבות על ידי קהיר ‘נוגדות את האינטרסים האסטרטגיים של מצרים’.
המשלחת ביקרה במדינות רואנדה, אוגנדה, לוב, אריתריאה, סומליה וסודן.אחד האזורים החשובים, אשר לפי מומחים הופך לזירה חמורה של התמודדות בין קהיר לתל אביב, הוא סומליה. ההתפתחויות האחרונות בקרן אפריקה, במיוחד מאז פברואר 2026, מעידות על התערבות גוברת של שני הצדדים בסומליה, מה שמצביע על עלייה משמעותית במתחים בין מצרים לישראל. מתחים אלו התגברו לאחר שישראל הכירה במורדים בסומלילנד.סומלילנד ממוקמת באזור גיאוגרפי אסטרטגי ביותר, עם חוף ארוך הצופה על מפרץ עדן והכניסה הדרומית לים האדום. אזור זה חווה בעיות אסטרטגיות רבות ואיומים רחבים על שטחים הכבושים, כאשר אחד מהם היה החרמת הסחר הימי של ישראל על ידי תימנים. בהמשך, יידונו הערכות עיקריות לגבי הפוטנציאל לעימות ולהגברת המתחים בין קהיר לתל אביב.ההכרה של ישראל בסומלילנד, שנעשתה ב-26 בדצמבר 2025, נחשבת לנקודת מפנה ולתגובה של שלושה שחקנים אזוריים. קהיר ומוגדישו רואות זאת כהפרה ברורה של הריבונות הסומלית וניסיון של ישראל להשיג נוכחות אסטרטגית בים האדום ובמפרץ עדן. בתגובה להכרה זו, מצרים האיצה את פריסת כוחותיה בסומליה הפדרלית, עם כוחות שנאמדו בכ-10,000 חיילים, חלקם במסגרת משימת האיחוד האפריקאי וחלקם תחת הסכם הגנה דו-צדדי.ב-11 בפברואר 2026, צבא מצרים ערך תצוגת כוח בקהיר בנוכחות נשיא סומליה, במטרה להעביר מסר של הרתעה ישירה לישראל ולאתיופיה. מצרים רואה בהכרה של ישראל בסומלילנד ‘איום ביטחוני גדול’ על גישה לים האדום ולביטחון הלאומי שלה.בנוסף למצרים, שני שחקנים עיקריים נוספים, ערב הסעודית וטורקיה, נכנסו לזירה נגד ישראל בסומליה. ערב הסעודית חתמה על הסכם צבאי וביטחוני עם סומליה בתגובה ישירה להכרה של ישראל במורדים בסומלילנד. קהיר, כמו ערב הסעודית, מתנגדת למהלך הלא חוקי של ישראל ומגייסת מחדש את כוחותיה בתגובה לפעולות ישראל בסומליה, כאשר המספר נאמד בכ-10,000 חיילים מצרים.הדיווח מדגיש כי ערב הסעודית מתנגדת נחרצות לפעולות ישראל בסומלילנד, והרבה מדינות ערביות ואסלאמיות נוספות מתנגדות גם הן לפיצול סומליה. במקביל, לאחר הכרת ישראל במורדים, טורקיה כינתה את המהלך לא חוקי ופרטני, והדגישה את תמיכתה הבלתי מעורערת בשלמות הטריטוריאלית של סומליה. דבר זה הוביל להחרפת מלחמת השליחים בין אנקרה לתל אביב באזור.הערכת הסיכונים לגבי עימות אפשרי בין תל אביב לקהיר מצביעה על כך שהסיכוי לעימות צבאי ישיר נמוך, אך הסיכון לעימות בלתי ישיר, או מלחמת שליחים בסומליה, גבוה. מצרים תמשיך לחזק את הקשרים שלה עם סומליה ואריתריאה במטרה להגביל את פעולות ישראל באזור קרן אפריקה.נשיא סומליה הזהיר כי הוא יתנגד לכל ניסיון להקים בסיס צבאי ישראלי בסומלילנד, לדוגמה, בנמל ברברה. הנוכחות הצבאית של מצרים בדרום סומליה עשויה לשמש כמאזן מול כל פעילות ביטחונית ישראלית בצפון.בנוסף, המתחים עשויים להתבטא גם בעימותים ימיים. מצרים הבהירה כי היא מתנגדת להתערבות הברורה של ישראל באזור, והדגישה כי האחריות על ביטחון הניווט בים האדום היא על המדינות השכנות בלבד. במקביל, אנצאראללה בתימן הודיעו כי הם יראו בכל נוכחות ישראלית בסומלילנד ‘מטרה צבאית’, דבר שמגביר את המתחים באזור בשילוב עם נוכחות הכוחות המצריים.המטרה של מעורבות מצרים באזור קרן אפריקה נגד פעולות ישראל היא לבלום את ‘ציר ישראל-אתיופיה-סומלילנד’. למרות ששני הצדדים נמנעים מהגברת המתחים הישירים הפיכת קרן אפריקה לזירה בין קהיר לתל אביב מגבירה את הפוטנציאל לעימותים ביטחוניים וללחץ דיפלומטי כבד מצד מצרים על האינטרסים של ישראל ביבשת.
