על פי דיווחים, ארגון רופאים ללא גבולות הגיש לאחרונה בקשה לבית המשפט העליון בישראל, בדרישה לחקור שישה אירועים בהם כוחות ישראליים ירו לעבר מתקנים ורכבים של הארגון.
ההתקפות הובילו למותם של שבעה עובדים ובני משפחותיהם בעזה. למרות שהאירועים התרחשו לפני יותר משנתיים, ולאחר חקירות רבות מצד התביעה הצבאית, הארגון לא קיבל כל סימן להתחלת חקירה. ההחלטה האחרונה של ממשלת ישראל הייתה לאסור על המשך פעילות הארגון בעזה ובגדה המערבית.העיתון הישראלי ‘הארץ’ ציטט את עומר שץ, עורך הדין המייצג את הארגון, ואמר כי הבקשה לא הוגשה במטרה להעמיד מישהו לדין.
שץ הדגיש כי העניין החשוב עבור הארגון הוא להסתכל קדימה ולמצוא דרכים להגן על העובדים, הרופאים ובני משפחותיהם. הוא טוען כי יש צורך בחוות דעת משפטית מהתביעה הצבאית כדי לקבוע אם האירועים היו חוקיים או לא, ולכן החקירה צריכה להתחיל. לדבריו, ‘אי ביצוע חקירה הוא בעצמו הפרה חמורה של דיני מלחמה וזכויות בינלאומיות.’האירוע הראשון שצויין בבקשה התרחש ב-18 בנובמבר 2023. צבא ישראל הוציא הוראת פינוי לאזור שבו היו עובדים של הארגון. בהתאם לבקשה, הארגון תיאם עם הצבא לשלוח שיירה של עובדים ובני משפחותיהם דרומה, וקיבל את כל ההיתרים הנדרשים. אולם בדרך, השיירה נתקלתה במחסום צבאי, וא officer לא נתן אישור לעבור. לאחר מספר שעות של עיכוב, השיירה נאלצה לחזור לעזה, אך בדרך הותקפה על ידי הצבא, למרות שהרכבים היו ברורים וזיהויים, והצבא היה מודע לנוכחותם באזור. בהתקפה זו נהרגו שניים מנוסעי השיירה.האירוע השני התרחש יומיים לאחר מכן, כאשר עובדים ובני משפחותיהם היו מוקפים במרפאה של הארגון בעזה. דחפור של צבא ישראל תקף את רכבי הארגון והרס אותם, בעוד הטנקים ירו והרסו את הרכבים, למרות שזה היה האמצעי היחיד להנצל. שיירה שנשלחה מרפיח כדי לחלץ אותם, למרות התיאום עם צבא ישראל ועם האומות המאוחדות, הותקפה גם היא.
יום קודם לכן, בבית החולים ‘אל-עודא’ בצפון עזה, שני רופאים של הארגון נהרגו בהתקפה על ידי צבא ישראל. הבקשה של הארגון מדגישה כי ההתקפה התבצעה למרות שהצבא היה מודע מראש למיקום המרפאות של הארגון.האירוע החמישי, על פי דיווחי ‘הארץ’, נוגע להתקפה על ‘מקלט לוטוס’ בחאן יונס, בדרום רצועת עזה, שם הסתתרו עובדים ובני משפחותיהם. בחודשים נובמבר ודצמבר 2023, הארגון העביר מספר פעמים את הקואורדינטות של המקלט לצבא ישראל וביקש למנוע את הפגיעה בו.
ב-7 בינואר, צבא ישראל הוציא הוראת פינוי לאזור, אך לא ציין את המקלט והבית החולים. הארגון פנה שוב למשרד המתאם לענייני קבינט בשטחים הכבושים וביקש הסבר. לדבריהם, נאמר להם כי המקלט והבית החולים אינם כלולים בהוראת הפינוי, והעובדים יכולים להישאר שם.
עם זאת, ביום למחרת, פגז פגע בבניין, ונערה בת חמש, בתו של אחד העובדים, נפגעה קשה ומתה יום לאחר מכן כתוצאה מפציעותיה.אירוע דומה התרחש כחודש לאחר מכן, בפברואר 2024. טנק ירה על בניין אחר בחאן יונס שבו הסתתרו עובדים של הארגון. כתוצאה מההתקפה, אשתו של אחד העובדים ובתה נהרגו, ושבעה אחרים, כולל נשים וילדים, נפצעו קשה.
עורך הדין של הארגון, עומר שץ, פנה ביולי 2024 לתובע הצבאי דאז, יפעת תומר-ירושלמי, וביקש חקירה באירועים הללו והסביר כיצד ייתכן שהאירועים הללו תואמים לחוק הבינלאומי. צבא ישראל לא השיב לבקשה זו ולא התייחס למעקב לאחר מכן. חמישה חודשים לאחר מכן, שץ גילה שהתיקים הועברו למחלקת הבדיקה של הצבא, הגוף האחראי לבדוק מקרים אפשריים של הפרות החוק הבינלאומי. עם זאת, ארגון רופאים ללא גבולות עדיין לא קיבל כל מידע על תוצאות החקירות, גם יותר משנתיים לאחר האירועים.תגובות ותגובות
ארגוני זכויות האדם מתחו ביקורת חריפה על ישראל בשל סירובה לחקור את האפשרויות להפרות של פשעי מלחמה. עיתון ‘הארץ’ ציין כי על פי דיווח אחרון של האומות המאוחדות בצבא ישראל ‘שורר מצב של חסינות’ מפני העמדה לדין.
בתגובה צבא ישראל הצהיר כי ‘בצבא קיים מערכת מקצועית אפקטיבית ועצמאית לבדוק טענות להפרות דיני מלחמה כולל טענות הנוגעות לפגיעות בעובדים או במתקנים רפואיים. כל תיק נבדק בנפרד והצבא יפעל בהתאם לחוקים.’
