במהלך דיון על המצב בהר הבית, ציין מערוף כי ההגבלות נועדו לצמצם את מספר המתפללים, להקל על יישום תוכניות לשינוי המצב הקיים בהר, ולהפחית את התגובות הצפויות.הוא הסביר כי צעדים אלו, שננקטים על ידי ישראל, כוללים הרחבת מדיניות האיסור והפחתת מספר האנשים המורשים להיכנס ולשהות באזור, כל זאת כחלק מתהליך שינוי המצב המנהלי בהר הבית.מארוף הדגיש כי המטרה המרכזית היא לייצב את מעמד ממשלת ישראל ככוח השלטוני והדומיננטי בניהול העניינים בהר, ולהקנות לרשויות הכיבוש את מעמד המנהל הבלעדי באזור.הוא הוסיף כי המתרחש כיום מזכיר את הניסיונות של הרשויות הכובשות לאחר מלחמת 1967, כאשר ניסו להכניס את הר הבית תחת פיקוח משרד הדתות הישראלי. אז, הניסיון נכשל בעקבות תגובות חזקות של תושבי ירושלים, במיוחד של אנשי הדת, שסירבו להתפלל תחת ניהול הכובשים.מארוף הזהיר כי המשך ההגבלות הנוכחיות ללא צעדים מעשיים עלול לפתוח את הדלת לשינויים מהותיים בניהול ובזהות של המקום הקדוש.הוא ציין כי שתיקה או הוצאת הודעות גינוי בלבד עשויות להעניק לכובשים מרחב פעולה נוסף להטלת מציאות חדשה.מומחה ירושלים קרא להגברת הפעולות הרשמית והעממית נגד צעדי ישראל בהר הבית, והדגיש כי הכובשים לא יושפעו מתגובות מילוליות שאינן מלוות בפעולות בשטח או בלחץ פוליטי אמיתי.מארוף סיכם כי שמירה על המצב הקיים בהר הבית דורשת עמידה מאוחדת ותפקידים משולבים בין גורמי הדת מנהיגים פוליטיים וקהילת ירושלים והזהיר כי כל שינוי מנהלי עלול להשפיע ישירות על ניהול אחד המקומות הקדושים ביותר באיסלאם.
