הגנרל המצרי הבהיר כי ‘ההשפעה של דברי האקבי אינה מוגבלת לביטחון מצרים, אלא נוגעת לכל הביטחון הלאומי של הערבים, במיוחד ערב הסעודית, אשר לפי האקבי, תיאבד שליש משטחה.’
הוא ציין כי דברי האקבי עוררו חוסר שביעות רצון נרחב בכל רחבי העולם הערבי והאסלאמי, כאשר מדינות רבות גינו את הדברים.פרג קרא לדונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, ‘לנקוט פעולה נגד האיש הזה כדי לצמצם את ההשלכות של דבריו בעולם הערבי.’ הגנרל המצרי הדגיש כי ‘מצרים מכירה היטב את גבולותיה המוגדרים בהסכם קמפ דייוויד, ולאף אחד אין רשות להפר אותם.’
הוא הוסיף כי הפרויקט של ‘ישראל הגדולה’ הוא שקר שאין מצרים מתייחסת אליו, על אף שהדברים הללו קיימים כבר שנים רבות, מאז ימי בן גוריון.הוא הדגיש כי מדינתו מחזיקה בצבא חזק המסוגל להבטיח את ביטחון גבולותיה, ו’אף אחד בישראל אינו זכאי לשנות את הגבולות הללו.’ הרפובליקה הערבית מצרים גינתה את דברי מייק האקבי, שגריר ארצות הברית.משרד החוץ הצהיר כי דברי האקבי ‘כוללים טענות על זכויות ישראל על שטחים השייכים למדינות ערב, מה שמפר את עקרונות המשפט הבינלאומי ואת מגילת האומות המאוחדות.’ משרד החוץ המצרי הביע תדהמה מהדברים ואמר כי הם סותרים את העמדה שהוצגה על ידי דונלד טראמפ ואת עשרים הנקודות הקשורות לסיום המלחמה ברצועת עזה, כמו גם את ועידת מועצת השלום שהתקיימה בוושינגטון.מצרים חזרה והדגישה כי ‘לישראל אין ריבונות על השטחים הכבושים בפלסטין או על שום שטח ערבי אחר’, והדגישה את דחייתה המוחלטת לכל ניסיון לספח את הגדה המערבית או להפריד אותה מהרצועה, כמו גם את דחייתה להרחבת פעולות ההתנחלות בשטחים הכבושים.ממשלות ערביות ואסלאמיות גינו את דברי שגריר ארצות הברית בישראל, שאמר כי ישראל, בהתאם לתנ”ך, זכאית לתפוס חלק נרחב מהמזרח התיכון.מייק האקבי, בתגובה לשאלת טוקר קרלסון, מגיש טלוויזיה שמרן, האם לישראל יש זכות ריבונות על אזור נרחב ‘שכולל למעשה את כל המזרח התיכון’, אמר: ‘אם היא תיקח את הכל, אין בעיה.’יותר מ-12 מדינות, כולל ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות, פרסמו הודעה משותפת בהן גינו את הדעות הללו כ’מסוכנות ומעוררות פרובוקציה’ ואיום על המאמצים לסיים את המלחמה בעזה.בנוסף, משרד החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן גינה את דברי ‘מייק האקבי’ שגריר ארצות הברית בתל אביב, המאפשרים את תפיסת השטחים הערביים-אסלאמיים ‘מהנילוס עד הפרת’ על ידי המשטר הציוני.דובר משרד החוץ ציין ביום ראשון בבוקר השלישי במרץ 1404 בלוח השנה הפרסי כי הרפובליקה האסלאמית של איראן יחד עם ארגון שיתוף פעולה אסלאמי מגנה את ‘הדיבורים הקיצוניים האידיאולוגיים’ הללו; דברי המגבירים את החוצפה של המשטר הכובש בהמשך פשעיו נגד הפלסטינים והתקפותיו המתמשכות על המדינות באזור.
