ישראל רואה את עצמה במרכז של חלום עתיק של ‘ישראל הגדולה’, חלום שהחל לפני יותר ממאה שנה. עם הקמת המדינה בשנות ה-40, ישראל ניסתה לממש את השאיפות הללו תוך כדי שפיכת דם של אלפי חפים מפשע במזרח התיכון. בימים אלו, חוסר היציבות בסוריה לאחר נפילת ממשלת בשאר אסד, מעניק לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תקווה להשגת המטרה הזו.
במאמר זה נבחן את התוכנית המסוכנת של ישראל נגד העם הסורי, את ניסיונותיה לפצל את דרום ומזרח סוריה, ואת השפעת הקורידור המוצע על האזור.אחד הרעיונות המרכזיים הוא חיבור בין אזורי הכורדים בסוריה לישראל, דרך מה שמכונה ‘קורידור דוד’. אזורים דרוזיים בדרום סוריה, במיוחד בריף דמשק ובמחוז סווידא, נחשבים לאזורים פוטנציאליים להשקעה ישראלית. הדרוזים, שמקורם באסמאעיליה, משחקים תפקיד חשוב בהיסטוריה של סוריה ובמאבקיה נגד הכיבוש הצרפתי.ישראל רואה גם את נהר הפרת כמקור מים חשוב לעתיד השטחים הכבושים שלה. החיבור בין דרום סוריה לאזורים הכורדים ויצירת ערוץ להעברת מים מהפרת לרמת הגולן הם חלק מהתוכנית של ישראל.
מדוע ישראל פועלת כעת במהירות להקים קורידור כזה? ההיסטוריה מלמדת על תחרות גוברת בין הקורידורים הגדולים, והקשר בין המזרח למערב יכול לשנות את פני המסחר.נתניהו הציג את הקורידור ההודי לישראל באומות המאוחדות, מה שהוביל למומחים לראות בו את המתחרה העיקרי של ‘הדרך המשי החדשה’ של סין. ישראל רואה את ‘קורידור דוד’ כאמצעי לשבש את הקורידור הסיני לאירופה, דבר שיכול להשפיע על יציבות סוריה.אם סוריה תשיג יציבות פוליטית, היא עלולה לשוב ולשחק תפקיד מרכזי כנתיב מסחרי בין המזרח למערב. עם זאת, ישראל כמדינה עוינת מנסה למנוע זאת, תוך שהיא פועלת נגד האינטרסים של סוריה.לאחר 14 שנות מלחמה העם הסורי אינו מרוצה מהממשלה החדשה אך הם ממתינים בשקט מנסים להימנע מהתפרצות נוספת של אלימות. במקביל הם מתנגדים לניסיונות הכיבוש של ישראל בדרום סוריה ומאבקם נמשך.
