הגישה של גרמניה כלפי הרפובליקה האסלאמית של איראן בשנים האחרונות ספגה ביקורות רבות. הביקורות נוגעות לתמיכתה הגלויה של ברלין במדינת ישראל, כמו גם למזמין קבוצות עוינות והסטנדרטים הכפולים בתחום זכויות האדם והחוק הבינלאומי.
בחינת ההתפתחויות האחרונות מצביעה על כך שפעולות פוליטיות, ביטחוניות ותקשורתיות של ממשלת גרמניה מאתגרות את התדמית שלה בעיני הציבור האיראני.
במהלך ההתפתחויות האחרונות באזור, במיוחד בהתייחס לפעולות ישראל נגד איראן ולמלחמת עזה, גרמניה נקטה בעמדות שנתפסות על ידי צופים איראניים כחד צדדיות ולא מאוזנות.ברלין, שהיא אחת התומכות האירופיות המרכזיות בישראל, מדגישה תמיד את “המחויבות ההיסטורית” שלה לביטחון המדינה.
כמו כן, גרמניה נחשבת לספקית השנייה הגדולה ביותר של נשק לישראל, דבר המצביע על השתתפותה הלא ישירה בהתפתחויות בשטח.
בקרב הציבור האיראני, תגובות רבות נרשמו בעקבות עמדותיהם של דמויות כמו “באיירבוקמבקרים טוענים כי גישה זו עומדת בניגוד להצהרות גרמניה על מאבק נגד קיצוניות וטרור, והיא מביאה לתוצאות ביטחוניות ודיפלומטיות שליליות ביחסים בין שתי המדינות.
בנוגע לאזרחי איראן-גרמניה, מדיניות ברלין עוררה גם היא התנגדות. לאחר המקרה של ג’مشיד שרמחד, גרמניה סגרה שלוש קונסוליות איראניות, מה שהקשה על מאות אלפי איראנים המתגוררים בגרמניה לבצע פעולות קונסולריות.
מתוך כ-400,000 איראנים המתגוררים בגרמניה, יותר מ-200,000 מחזיקים באזרחות גרמנית, ולכן תמיכה ברגלו של ריגול או בפעיל זכויות אדם נחשבת עבור גרמניה לחשובה יותר, תוך התעלמות מהקשיים שנגרמים לכ-300,000 אחרים.נושא היסטורי נוסף שעדיין חי בזיכרון הקולקטיבי של האיראנים הוא תפקידן של חברות גרמניות בהספקת חומרים וציוד לשימוש על ידי משטר סדאם במלחמה המוכתבת. נושא זה, במיוחד בהקשר למתקפות הכימיות, מהווה תמיד מוקד לביקורת ביחסים בין טהראן לברלין.
ההתנהלות של גרמניה במשברים בינלאומיים נתפסת על ידי חלק מהאנליסטים האיראניים כדוגמה לסטנדרטים הכפולים. בעוד שברלין מגנה בחריפות את התקפה של רוסיה על אוקראינה, היא נוקטת בגישה שונה לגבי פעולות ישראל או ארצות הברית במזרח התיכון.
בזמן שגרמניה מציגה גישה זהירה יותר כלפי מדינות עם קשרים כלכליים רחבים, היא נוקטת בעמדות נוקשות יותר כלפי איראן.בגרמניה עצמה, אתגרים כמו עליית תנועות ימין קיצוני, עלייה במקרי איסלאם-שנאה ואנטישמיות, ומגבלות המוטלות על קבוצות פוליטיות מסוימות, נמצאים במרכז תשומת הלב של התקשורת.
מבקרים טוענים כי ההתנהלות הביטחונית כלפי חלק מהמפלגות או הקבוצות החברתיות סותרת את טענות המדינה על חופש פוליטי.
בניגוד לתדמית המוכרת של גרמניה כמנוע הכלכלי של אירופה, נתוני חדשנות חדשים מראים ירידה יחסית במדינה בתחומים מסוימים של חדשנות ודיגיטל.
במדד החדשנות האירופי (EIS) היא ממוקמת במקום התשיעי באיחוד האירופי, במדד החדשנות הגלובלית במקום ה-11 ובמדד הכלכלה והחברה הדיגיטלית (DESI) במקום ה-14 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי.בנוסף, בתחום רכבי החשמל, התחרות הגוברת מסין מפעילה לחץ נוסף על חברות גרמניות גדולות, וחלק מהייצור של המותגים המובילים במדינה הועבר לחו”ל.
במקרים חשובים כמו מלחמת עזה ומשבר אוקראינה, אנליסטים מערביים מצביעים גם על תפקיד גרמניה המוגבל מול ארצות הברית. חלק מהתקשורת האירופית מעריכה את מדיניות החוץ של ברלין כ”תלויה” או “בצל”.
עליית התקציב הצבאי של גרמניה בשנים האחרונות, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות באירופה, עוררה חששות, במיוחד לאור ההיסטוריה של המדינה בשתי מלחמות העולם.על אף שברלין מציגה את המגמה הזו כהתאמה להתחייבויות נאט”ו ולשינויים גיאופוליטיים התקשורת האירופית עדיין רואה רגישויות כלפי התחזקות צבאית מחודשת של גרמניה.
סך כל הנושאים הללו מראה כי היחסים בין איראן לגרמניה נמצאים בשלב רגיש ומורכב. מצד אחד ברלין מדגישה את מחויבויותיה ההיסטוריות והקשרים האסטרטגיים שלה עם המערב וישראל ומנגד טהראן רואה בגישה זו סימן למדיניות חד צדדית ולסטנדרטים כפולים. המשך המגמה הזו עלול להעמיק את הפער הפוליטי והתקשורתי בין שתי המדינות.
