מאת משקיף, סבאח זנגנה דן בהשלכות הפעולות האחרונות של ארצות הברית נגד ונצואלה והסיכוי לחזרה על כך נגד איראן. הוא מדגיש כי ההשוואה בין שתי המדינות אינה נכונה, שכן המצב באיראן שונה מאוד. קרבתה של ונצואלה לארצות הברית, שהייתה בעבר חצר האחורית שלה, יוצרת מצבים שונים.זנגנה מציין כי חוסר ההתחשבות של טראמפ בחוקים בינלאומיים ובמגילת האומות המאוחדות, המכבדים את ריבונות המדינות, הוא עבירה ברורה.הוא מוסיף כי מה שחשוב הוא שטראמפ וארצות הברית בכלל נתפסים ככאלה המונעים מתשוקה ורצון להשתלט על מדינות אחרות. לדוגמה, גם במקרה של אוקראינה, טראמפ חיפש את העושר והמשאבים של המדינה.זנגנה ממשיך ואומר כי טראמפ השתמש בביטויים לגבי ונצואלה כאילו הנפט שלה שייך לארצות הברית, והביע את הדעה ש”ונצואלה גנבה את הנפט של אמריקה”. אמירות אלו הושמעו בהקשר שונה, ואיראן נמצאת במצב שונה; היא אינה חצר האחורית של ארצות הברית ואין לה את האוכלוסייה או המערכת הפוליטית כמו של ונצואלה.ביחס לגישה של רוסיה לתקיפה של ארצות הברית נגד ונצואלה, זנגנה מציין כי ייתכן שיש הסכמות מאחורי הקלעים. רוסיה הסכימה עם ארצות הברית על אוקראינה, וייתכן שגם על ונצואלה יש הסכמות.כמו כן, סביר להניח שסין הגיעה להסכמות עם טראמפ ומאדורו. הוא מדגיש כי יש להתחשב בהסכמות אלו, ואין להסתמך על אף אחד מהכוחות הללו, שכן כל אחד מהם פועל מתוך אינטרסים אישיים.זנגנה מוסיף כי יש לקחת בחשבון את עומק הבעיות. לא ברור אם כל החברה האמריקאית, הקונגרס ואפילו הסנאטורים תומכים בפעולות של טראמפ. בנוסף, יש אוכלוסייה גדולה של ונצואלים בארצות הברית או קהילות מאמריקה הלטינית שעשויות לא להיות מרוצות מהמצב.הוא מדגיש כי ייתכן שהאזרחים בוונצואלה לא יכלו להביע את דעתם בשל הלחץ של ממשלת מאדורו, אך פגיעות בריבונות של מדינה וגניבת נשיא נחשבים להשפלה של החברה, כלומר החברה לא מצליחה לפתור את בעיותיה.לסיום זנגנה מציין כי הדמיון בין המצב בוונצואלה לאיראן הוא מזערי. באיראן ישנה מערכת בחירות והאזרחים יכולים להביע את דעתם ולמחות דבר שאינו קיים בוונצואלה.
