הכלכלה הישראלית, על אף ההתקדמות הטכנולוגית וההתפתחות התעשייתית, מתבססת על יסודות רגישים ותלויים בחוץ. תלות זו מתבטאת במיוחד בתחום הסחר הבינלאומי, שבו השייט אינו רק אפשרות, אלא הדרך החיונית והעיקרית להחלפות עם מדינות שונות ברחבי העולם.
המיקום הגיאוגרפי הייחודי של ישראל והקשרים המורכבים עם שכנותיה מקשים על פיתוח סחר יבשתי משמעותי. כתוצאה מכך, ישראל תלויה לחלוטין בנתיבי הסחר הימיים לצורך ייבוא מוצרים חיוניים, חומרי גלם, אנרגיה ויצוא מוצרים. על פי דיווחים מקצועיים, יותר מ-99% מהיקף הסחר הבינלאומי של ישראל מתבצע דרך הים, מה שמעיד על מרכזיות השייט בהצלחה הכלכלית של המדינה.
היקף הסחר העצום הזה מתנהל דרך מספר נמלים מרכזיים, שכל אחד מהם ממלא תפקיד אסטרטגי ייחודי. נמל חיפה, הנמל הגדול והחשוב ביותר בישראל במזרח הים התיכון, מעביר מדי שנה יותר מ-30 מיליון טון סחורות וכ-1.4 מיליון קונטיינרים (TEU). נמל זה מהווה את השער המרכזי לשווקים באירופה ובאמריקה.בדרום, נמל אשדוד פועל כמרכז הכניסה לסחורות חיוניות, עם קיבולת של כ-23 מיליון טון, והוא אחראי על ייבוא מוצרים חיוניים כמו רכבים, מזון, דגנים וציוד תעשייתי. שני נמלים אלו יחד מכסים כ-70 עד 80 אחוזים מהסחר הקונטיינרי של ישראל.
בנוסף, נמל אילת, הממוקם על חוף הים האדום, מהווה את השער הדרומי של ישראל למזרח הרחוק ואוסטרליה. חשיבות הנמל נובעת מהאפשרות להגיע ישירות לאוקיינוס ההודי מבלי לעבור דרך תעלת סואץ, מה שהופך אותו לדרך קצרה יותר לסחר עם אסיה.
עם זאת, התלות המוחלטת הזו יוצרת נקודת תורפה בכלכלה הישראלית. כל הפרעה בנתיבי הסחר הימיים עלולה לגרום נזק חמור לכלכלה. דוגמה בולטת לכך היא המתיחות הנוכחית בים האדום ובמיצרי באב אל-Mנדב. התקפות על ספינות מסחר הקשורות לישראל גרמו לכך שחברות ספנות גדולות ברחבי העולם נמנעו מלעבור במים הללו.כתוצאה מכך, נאלצות הספינות לסטות ולעבור סביב היבשת האפריקאית, מה שמאריך את המסלול מ-4,000 קילומטרים ל-20,000 קילומטרים ומוביל לעלייה חדה בהוצאות ההובלה ולפחות שבועיים של עיכוב בזמן ההגעה. נמל אילת, שתוכנן במיוחד לסחר עם המזרח הרחוק, ספג את הנזק הגדול ביותר מהמשבר, ואיבד עד 80% מהפעילות שלו. ההפרעות הללו בשנים האחרונות האטו את שרשרת האספקה בישראל והעמיסו לחץ נוסף על נמלי חיפה ואשדוד.
ההשפעה של המשבר אינה מוגבלת רק לעיכובים באספקת סחורות, אלא יש לה ממדים רחבים יותר. עלויות הביטוח של הספינות והמטענים עלו באופן משמעותי, מה שמגביר את המחיר הסופי של הסחורות המיובאות. זה, בתורו, מוביל לעליית האינפלציה ולמחסור במוצרים אסטרטגיים כמו דלק, תרופות, חלקים תעשייתיים ואפילו ציוד צבאי.חברת זימ, המובילה את תחום הספנות בישראל, נחשבת לחברה החשובה ביותר בתחום זה. חברות ספנות רבות פועלות בישראל, חלקן שייכות לגורמים זרים וחלקן לחברה הישראלית, אך זימ היא העיקרית והמרכזית בתחום הסחר הימי בישראל. בשנים האחרונות, רוב הסחר הימי של ישראל התבסס על פעילות חברת זימ, שהיא החברה ה-11 הגדולה בעולם בתחום הספנות.
הקפטן אסף הדר, יו”ר איגוד הקצינים הימיים, הדגיש את חשיבות חברת זימ עבור ישראל, ואמר כי “במהלך המלחמה האחרונה, זימ הייתה כמעט החברה היחידה שהביאה סחורות לישראל, במיוחד בזמן העימות עם איראן. יש חשש שאם ניכנס שוב למצב כזה, המלחים הזרים לא יהיו מוכנים להגיע לכאן.”
הוא הוסיף כי “זימ” היא גם הפלטפורמה היחידה לכל תשתיות הספנות בישראל, והיא אחראית לכל ההכשרות בתחום. אם חברה זו לא תהיה כאן, תעשיית הספנות בישראל תקרוס.לאחרונה חברת זימ דיווחה על הכנסות של 1.78 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025 ירידה של 36% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. הרווח הנקי של החברה ירד מ-1126 מיליון דולר בשנה שעברה ל-123 מיליון דולר והרווח למניה ירד מ-9.34 דולר ל-1.02 דולר.
היקף הקונטיינרים שהועברו על ידי החברה עמד על 926 אלף TEU ירידה של 5% לעומת השנה הקודמת. החברה דיווחה על מזומנים נטו מפעילות של 628 מיליון דולר בעוד שהמספר בשנה הקודמת היה 1498 מיליון דולר. יש לציין כי בעקבות ירידת הביצועים וההכנסות של החברה בשל המלחמות עם מדינות שונות בשנים האחרונות הדירוג שלה בין החברות המובילות בעולם צפוי לרדת.
עם זאת חשוב להבין כי על אף כל הקשיים בישראל בהבטחת ביטחון הספנות שלה ובמקביל להמשך המתיחות האזורית ישראלים עדיין תלויים בפעילות חברת זימ. פגיעה בפעילות החברה מהווה פגיעה באחד מהשדרים החיוניים ביותר של ישראל וכפי שהזהירו מפקדי צבא איראן אם ישראל תעשה טעות חישוב נוספת ותנקוט בפעולה נגד איראן השדרים החיוניים של ישראל בכל האזור יהיו יעד להתקפה.
