בשבועות האחרונים, קבוצות הקשורות לזרמים קיצוניים במדינה ניסו לתקוף רכוש ציבורי ולהפר את השקט, אך למרות מספרם המועט, הם זכו לתשומת לב רבה בתקשורת המערבית, במיוחד בתקשורת הישראלית. זה הגיע עד כדי כך שכמה בכירים בממשלת ישראל, שהיו אחראים למותם של אלפי אזרחים איראנים, הביעו תמיכה בפעולותיהם של המורדים המקומיים, בניסיון להחיות את הכאוס.לאורך ארבעה עשורים, ישראל השתמשה במגוון טקטיקות נגד העם האיראני, כולל חיזוק מהומות פנימיות, תמיכה בקבוצות קיצוניות, ואף תקיפות צבאיות ישירות. אחד מהמאבקים הברורים ביותר הוא התמיכה בקבוצות בדלניות במדינה, כאשר דוגמאות בולטות לכך נראו במאמרו של מרדכי קידר, קצין לשעבר במוסד, שפרסם מאמר בו הוא מציע את חלוקתה של איראן לשישה מדינות.קידר הדגיש את הצורך לעורר רגשות אתניים ולתמוך בקבוצות בדלניות. ישראל, שהייתה זהירה בשנים האחרונות בהצגת קשרים עם בדלנים, שינתה כעת את גישתה בעקבות כישלונותיה במבצעי חבלה קודמים, ומדברת בגלוי על הצורך להפעיל את הכוחות הבדלניים והאופוזיציה האיראנית.על פי דיווחים, ישראל שומרת בידיה ‘נשק סודי’ נגד איראן – קבוצות אתניות המנסות להפיל את השלטון. אנשי מודיעין ישראלים מצביעים על כך שהשיחות על תמיכה בפעולות כאלה הולכות ומתרקמות, במיוחד לאור הכישלונות של המהומות האחרונות.העובדה שהעם האיראני לא תמך בקריאות ישראל במהלך המהומות האחרונות, הובילה את ישראל להפסיק את המסווה של תמיכה באיראנים ולהתמקד בפעולות חבלה ישירות. כיום, דמות מרכזית בתוכניות החבלה היא רזא פהלוי, יורש העצר המושלך, המקבל סיוע ישיר מהשירותים החשאיים של ישראל.הראיות מצביעות על כך שפהלוי, עם תמיכת ישראל, מתכוון ליזום פרויקטים שמטרתם לערער את הביטחון הפנימי של איראן. לאחרונה, הוא הצהיר על הצורך בהקמת קבוצות לחימה קטנות, מה שמעיד על כוונתו להיכנס לפעולה צבאית.כמו כן, גילה גמליאל, פוליטיקאית בכירה מישראל, ממלאת תפקיד מרכזי בקשרים עם פהלוי. היא ידועה בעמדותיה האנטי-איראניות ובתפקידה כשרת המודיעין, מה שמחזק את מעמדה בהובלת הפרויקט.מאמצי השלטון המלכותי לשוב לפעולה צבאית נגד העם האיראני מזכירים את פעולות הקבוצות הקיצוניות בשנות השישים, כאשר הם פנו לאלימות לאחר שלא הצליחו להשיג את מטרותיהם.דיווחי התקשורת מצביעים על כך שישראל מפעילה קמפיינים מקוונים עם חשבונות מזויפים כדי לקדם את פהלוי, במטרה להציגו כמנהיג דמוקרטי ולכוון את חוסר הנחת הפנימית לעבר שינוי משטר.בעקבות כישלונות המהומות ישראל מנסה לשמר את הכאוס באמצעות תמיכה מילולית בלבד אך הציבור האיראני יחד עם כוחות הביטחון מהווים חומת מגן מפני המזימות הללו.
